הממשלה מציעה: להשיב לבתי הדין הדתיים סמכויות ביצוע ששלל בג"ץ

תזכיר חוק חדש שמפרסמת הנהלת בתי הדין הרבניים מבקש להשיב את הסמכויות לבתי הדין הדתיים, ובראשם בתי הדין הרבניים, שנפסלו לאחרונה בפסק הדין של בג"ץ בעניין פלונית (בג"ץ 473/24). בין השאר, מדובר בסמכות למנות כונס נכסים, להטיל קנסות ומאסר, לעכב יציאה מן הארץ ולהורות למשטרת ישראל לסייע בביצוע צווים - גם לאחר שניתן פסק הדין.

המהלך בא בתגובה ישירה לפסק דינו של נשיא העליון, השופט יצחק עמית, אשר קבע כי לבית הדין הרבני אין סמכות לבצע הליכים לצורך אכיפת פסק דין המאשר הסכמות הצדדים, לאחר שניתן תוקף שיפוטי להסכם גירושין. תזכיר החוק מותח, באורח נדיר, ביקורת נרחבת על בג"ץ, תוך טענה לפירוש שגוי של לשון החוק וניסיון "לשלול סמכויות אכיפה בסיסיות שניתנו במפורש על-ידי המחוקק הראשי".

השבת הסמכויות שאבדו: "לשם ביצוע פסק הדין - גם לאחר קום בית הדין מכסאו"

ליבת התיקון המוצע היא חקיקה מפורשת שתקבע כי סמכויות האכיפה של בתי הדין הדתיים, לרבות מינוי כונס נכסים, תקפות גם כאשר פסק הדין ניתן על יסוד הסכמה בין הצדדים, גם אם בית הדין "קם מכסאו". בכך, מבקש החוק לסתור ישירות את פרשנות בג"ץ לפסוקית "כשהוא דן בעניין שבשיפוטו" - מונח שעמד בלב פסק הדין.

הצעת החוק גם כוללת תיקון לחוק ההוצאה לפועל, כך שערכאת הערעור על החלטות ראש ההוצאה לפועל בעניינים שבבסיסם פסקי דין של בית דין דתי תהיה - מעתה - אותו בית דין דתי עצמו. בנוסף, יוסמך בית הדין להורות למשטרת ישראל לפעול בהתאם לצווים ולהחלטות שיפוטיות.

פסק הדין שהצית את המחלוקת: "עניין פלונית" ותגובות הזעם

פסק הדין שניתן ב־22 ביוני 2025 על-ידי הרכב השופטים יצחק עמית, יעל וילנר ועופר גרוסקופף קבע הלכה חדשה ומצמצמת לגבי סמכויות האכיפה של בתי הדין הרבניים. בפסק הדין נקבע, בין השאר: "אישור הסכם גירושין אינו מקנה סמכות להפעיל אמצעים לאכיפתו, כגון מינוי כונס נכסים או הטלת סנקציות אזרחיות".

במענה לכך קובע תזכיר החוק: "כיצד הגיע הנשיא עמית למסקנה [...] כאשר בסעיף 7ד לחוק כפיית ציות נכתב במפורש בדיוק הפוך?". המחוקק, כך לפי התזכיר, ביקש להחיל את סמכויות האכיפה גם לאחר סיום ההליך - ולא לצמצם אותן לתקופת ניהול ההליך בלבד.

לא רק בתי הדין הרבניים: הסדרה נרחבת גם לקאדים ולבתי הדין הדרוזיים

מעבר לתגובה הישירה לפסק הדין, התזכיר מבצע סדרה של תיקונים במטרה להחיל על כלל בתי הדין הדתיים בארץ - לרבות בתי הדין השרעיים והדרוזיים - מערך סמכויות אחיד, רחב ומעודכן. בין היתר:

* הגדרה בחוק של סמכויות נגררות (להכריע בשאלות שאינן בסמכותם הישירה);
* הסדרת זכות הערעור והעברת עניינים בין אזורים;
* קביעת אגרות וכללי אתיקה לטוענים רבניים ושרעיים;
* אפשרות לצירוף צדדים לתובענה בהסכמה.

שינוי חשוב: בתי הדין לא יחויבו לפסוק ריבית בניגוד לדין תורה

בתיקון חדשני נוסף, מבקשת ההצעה לעגן במפורש את סמכותו של בית הדין הרבני להימנע מפסיקת ריבית או הפרשי הצמדה אם הדבר נוגד את ההלכה. בכך ניתנת הגנה חוקית ברורה לדיינים הנמנעים מפסיקה כספית בניגוד לעקרונות דין תורה, אף אם הצדדים הסכימו על כך.

ביקורת על בג"ץ: "חקיקה שיפוטית הסותרת את לשון החוק"

חלקו המרכזי של התזכיר עוסק בביקורת שיטתית על פסק הדין בעניין פלונית, תוך ניתוח משפטי של הלכות קודמות, מגמות סותרות בפסיקה, ואי־עקביות שנוצרה בשל הפירוש שנתן בג"ץ למונח "פסק דין". המחברים אף מתריעים מפני השלכות הרוחב של ההלכה החדשה, שעלולה למנוע מבתי הדין לאכוף הסדרים בתחום המזונות, המשמורת, ואף הגירושין עצמם.

בנימה חריפה נכתב: "רצף פסקי דין סמוכים אלה ממחישים מגמה מדאיגה בפסיקות בית המשפט העליון, המבקשת לצמצם בחקיקה שיפוטית את סמכויות בתי הדין הרבניים - בשונה ועל אף לשון החוק הברורה הפשוטה. לכן נדרש שהמחוקק הראשי יאמר את דברו".

תזכיר החוק נמצא כעת בהליך היוועצות ציבורי וצפוי לעבור בקרוב לשלב החקיקה בממשלה ובכנסת. בצל הביקורת החריפה על פסקי הדין של בג"ץ - ובייחוד של הנשיא עמית - צפויה היוזמה להיתקל בהתנגדות נרחבת מצד חוגים ליברליים, אך להיתמך נלהבות במפלגות החרדיות והדתיות, ואף בחוגים מסוימים בציונות הדתית.