מה העין מגלה: טכנולוגיה ישראלית חדשה חושפת איך אנחנו קוראים - ולמה

חוקרים בטכניון הצליחו לפתח מערכת חדשה הקוראת את הקורא - פשוטו כמשמעו. המערכת, המבוססת על מעקב תנועות עיניים בלבד, מזהה כבר בשתי השניות הראשונות האם אדם קורא להבנה כללית או מחפש מידע ממוקד. הדיוק המרשים - כ־90% - מביא בשורה לשימושים חינוכיים, תקשורתיים ורפואיים.

המערכת פותחה בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון על-ידי הדוקטורנט עומר שובי והסטודנט לתואר שני כפיר הדר, בהנחיית הד"ר יבגני ברזק. המחקר הוצג השבוע בכנס ACL - מהכנסים החשובים בעולם בתחום עיבוד השפה הטבעית - המתקיים השנה בווינה.

לדברי הד"ר ברזק: "העבודה היא חלק מתוכנית מחקר רחבה, שבמסגרתה אנו מפתחים מודלים של בינה מלאכותית שיאפשרו להסיק בזמן אמת מהו הידע הלשוני של הקורא, מה סגנון האינטראקציה שלו עם הטקסט, ומה המידע שהוא מחפש - הכל על סמך תנועות עיניים בלבד".

החוקרים אומרים כי לכל אדם יש מטרות שונות בעת הקריאה - רומן, כתבה, מתכון או מאמר מדעי - והמערכת יודעת להבחין בין מצבי קריאה שונים: קריאה רגילה להבנה מול חיפוש אחר פרט מסוים. כל זאת בתוך זמן קצר, ללא התערבות מצדו של הקורא, ובלי לפגוע בחוויית הקריאה.

שימושים רבים - וציוד פשוט

צילום: מסך העבודה של מערכת המעקב

לצד הדיוק הגבוה, המערכת נשענת על טכנולוגיות ניטור עיניים זמינות, שחלקן כבר מצויות בטלפונים חכמים ובטאבלטים כמו אייפד. המשמעות: אין צורך במעבדה ייעודית או בציוד מיוחד, מה שמקל על שילובה בשימושים יומיומיים - בבתי ספר, גופי ממשלה, אתרי חדשות ואפילו יישומים רפואיים.

"היכולת להסיק בזמן אמת מהו סגנון הקריאה של המשתמש פותחת אפיקים חדשים בהנגשת מידע ובהתאמה אישית של טקסטים", הסביר ברזק. "כך ניתן לדוגמה להתאים חומרי לימוד לפי רמת הקריאה בפועל של התלמיד, או לסייע לקוראים עם לקויות למידה".

המערכת יכולה גם להבחין בין קריאה ראשונה של טקסט לקריאה חוזרת, נתון שעשוי להיות משמעותי במבחנים, בבדיקות מקצועיות או בהערכת רמת שליטה בתוכן.

מהמעבדה לשטח

צילום: [צילום: דוברות הטכניון]

הטכנולוגיה שפותחה משתלבת במגמה עולמית של חקר הקשר בין שפה לתודעה אנושית, אך מתבלטת בזכות מיקודה בשאלה: מה הקורא באמת מנסה לעשות? החוקרים בטכניון לא הסתפקו בזיהוי דפוסי סריקה כלליים, אלא פיתחו אלגוריתמים המבחינים במשימות קריאה שונות.

הד"ר יבגני ברזק, העומד בראש המעבדה לשפה, חישוביות וקוגניציה, הצטרף לסגל הטכניון בשנת 2021 לאחר שסיים דוקטורט ופוסט־דוקטורט ב־MIT. הצוות שבראשו הוא עומד מתמקד בפיתוח שיטות ממוחשבות להבנת תהליכי קריאה, שפה וחשיבה - תוך שילוב כלים מתחום הבינה המלאכותית.

המערכת שפותחה עדיין בשלבי ניסוי, אך הוצגה כבר למספר גופי תוכן בארץ ובעולם. החוקרים מקווים כי עם ירידת מחירי ציוד הניטור, ניתן יהיה לשלב את הכלים שפיתחו בלימודים, בעריכת תוכן, באבחונים קליניים ובהנגשת מידע לאוכלוסיות מגוונות.

צילום: כפיר הדר, עומר שובי והד"ר יבגני ברזק [צילום: דוברות הטכניון - רפרודוקציה]