ראש העין סוערת: "מבנה ציבורי הפך לבית כנסת רפורמי בזום"

עיריית ראש העין מצאה עצמה בעין הסערה בעקבות מהלך של הקצאת מבנה ציבורי לקהילה הרפורמית המקומית "בבת עין", המונה עשרות משפחות ומקיימת פעילות דתית במתכונת לא שגרתית - בעיקר מקוונת באינטרנט. לטענת תושבים רבים בעיר, ההקצאה התבצעה ללא שקיפות, תוך הצגת מצגי שווא מצד העמותה, ובניגוד למתחייב על-פי נוהל משרד הפנים. במוקד הביקורת - השימוש במבנה ציבורי ברחוב מבצע דני שהוסב, הלכה למעשה, לבית תפילה, חרף העובדה שמדובר במרכז קהילתי ייעודי, ולמרות היעדר כל פעילות שוטפת של ממש.

התושבים, דתיים ומסורתיים, מבקשים לבטל את ההקצאה ואף מאיימים בפנייה לערכאות משפטיות. לפי הטענות שהועברו לעירייה ולגורמים ממשלתיים, הקהילה הרפורמית מקיימת כיום פעילות מוגבלת עד אפסית: שעה וחצי של קבלת שבת אחת לשבוע, המתקיימת באמצעות שידור בזום ללא צורך בנוכחות במבנה. מדובר באירוע הכולל מספר מצומצם של משתתפים - פעמים רבות פחות מ־15, לעיתים אפילו כאלה שאינם מתגוררים בראש העין. למרות זאת, חלק משמעותי מהמבנה ברחוב מבצע דני הועמד לרשות העמותה, והוסב לשימוש כבית תפילה רפורמי, זאת לדבריהם של תושבים - "ללא היתר שימוש וללא שינוי ייעוד כחוק". לטענתם, מדובר בהקצאה שאין לה כל הצדקה ציבורית, כאשר המבנה נדרש למטרות חינוכיות, רווחתיות ונוער.

צילום: המבנה שאליו מיועדים לעבור הרפורמים

המובילים את המחאה מצביעים גם על בעיות בהליך עצמו. לדבריהם, למעלה מ-2,500 תושבים מהשכונות החדשות בעיר, ובראשם רחוב אלוף גורן, חתמו על התנגדות רשמית, אולם איש מהם לא זומן לדיון בוועדת ההקצאות. התוצאה, לדבריהם, היא הליך שאיננו תקין - לכאורה אף בלתי חוקי - שבמסגרתו מתקבלות החלטות קריטיות בנוגע לנכסי הציבור, מבלי לאפשר דיון אמיתי או שקיפות כלשהי. בין הבולטים בהתנגדות עומד חנניה צפר, סגן ראש העירייה לשעבר, שהביע ביקורת חריפה על ההליך כולו ואמר: "לא מדובר בקהילה פעילה אלא בגוף שמייצר תדמית כוזבת לצורך קבלת תרומות, תקציבים ונכסים. זו לא הקצאה - זה ביזוי של המערכת. תוך כדי שמונעים מקום מילדים, בני נוער וקשישים שזקוקים לו באמת. זו לא רק שגיאה - זו שחיתות שלטונית. חובתו של ראש העיר לעצור את ההליך ולבחון מחדש את כלל ההקצאות בעיר".

פסק הדין של בית המשפט המחוזי מ־2019 התייחס לבקשה להקצות לעמותה מגרש בלבד, אולם יישום הפסיקה כפוף לקיום פעילות ממשית ולא ערטילאית. ועדת ההקצאות העירונית דנה לפני שבועיים בבקשה להקצות לעמותה מבנה בשטח של 250 מ"ר – מבלי לבדוק כלל אם לעמותה מתקיימת פעילות בפועל, דבר שלדברי צפר מנוגד לחוק ולנוהל משרד הפנים.

העירייה - הליך לא סגור

צילום: רז שגיא. ראש העירייה [צילום: דוברות ראש העין]

אל מול הטענות הקשות הללו, מסרה עיריית ראש העין תגובה רשמית לפניית News1, שבה היא מבקשת להנמיך את גובה הלהבות ולהבהיר את תמונת המצב העדכנית. לדבריה, "הליך ההקצאה לעמותת 'בבת עין' מתבצע בהתאם לנוהל הקצאת מקרקעין ללא תמורה או בתמורה סמלית של משרד הפנים". עוד נמסר כי "ההליך נמצא בשלב שלאחר קבלת התנגדויות בכתב ושמיעת הטענות להתנגדויות בעל-פה, אליו זומנו נציגי המתנגדים. טרם התקבלה החלטת ועדת הקצאות לבקשת ההקצאה. ככל שוועדת הקצאות תמליץ על ההקצאה, בקשת ההקצאה תובא לאישור מליאת המועצה, כפי שקובע נוהל משרד הפנים".

בעניין המבנה ברחוב מבצע דני, שהוסב בפועל לבית תפילה, מבהירה העירייה כי אין מדובר בהקצאה אלא בשימוש זמני בהסכמה. "העמותה כיום עושה שימוש בחלק ממבנה ציבור ברחוב מבצע דני, בשעות ובימים מסוימים. השימוש עוגן בהסכם ובתשלום, כמו עוד בתי כנסת בעיר", נאמר בתגובה. בכך מבקשת העירייה להקביל בין הקהילה הרפורמית לבין גופים דתיים אחרים בעיר העושים שימוש במבנים קהילתיים - הגם שמדובר באוכלוסייה קטנה בהרבה ובשימוש מצומצם להפליא.

ברקע המחלוקת עומדת גם פסיקה של בית המשפט המחוזי מ־2019, שקבעה כי על עיריית ראש העין להקצות לעמותת "בבת עין" מבנה קבוע לשם קיום פעילותה הדתית. הפסיקה ניתנה במסגרת הליך משפטי שניהלה הקהילה הרפורמית, ובסופו הגיעו הצדדים להסכמות, שבעקבותיהן התחייבה העירייה לפעול להקצאה ייעודית. "נקבע כי העירייה מכירה בצורך להקצות לעמותה בית כנסת לשימושה", נכתב בתגובה הרשמית.

קהילת "בבת עין" פועלת ומתפללת בראש העין מזה למעלה משני עשורים, ומזוהה עם הזרם הרפורמי. לפי נתוני התנועה ליהדות מתקדמת, הקהילה מקיימת תפילות שוויוניות, טקסי בת מצווה, ערבי לימוד, אירועים חברתיים וחגיגות יהודיות. עם זאת, גם לפי תיאורי העמותה עצמה, רוב הפעילות מתבצעת במתכונת מקוונת - וכרגע אין מבנה קבע פעיל בו מתנהלות פעילויות קהילתיות יומיומיות.

בעירייה יש המביעים תמיכה במהלך. ראש העירייה רז שגיא אמר בעבר כי "גם לרפורמים מגיע" וציין שחובת העירייה היא לשרת את כל המגזרים בעיר. מנגד, קבוצות דתיות וחרדיות בעיר הגיבו בתקיפות, ובשנה האחרונה אף פורסמו עצומות של רבנים שקראו לבטל כל מהלך שכזה.

לפי שעה, העירייה מבקשת להציג את הדברים כהליך פתוח שטרם הוכרע, אולם מבחינת המתנגדים - עצם קיומו של שימוש בפועל עוד לפני שההקצאה אושרה, והתחמקות, לטענתם, מדיון ציבורי שקוף - מהווים עילה מספקת לעתירה משפטית. בימים הקרובים צפויה להתקיים ישיבה נוספת בוועדת ההקצאות העירונית, שבה ייתכן שתתקבל הכרעה עקרונית. תושבים מאיימים כי אם ההליך לא יבוטל - הם לא יהססו לפנות לערכאות.