''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
29°
ירושלים 25°
חיפה 29°
באר שבע 29°
אילת 32°
מדורים
שימושי PLUS

שיקלי ולוין לבג"ץ: לא נמצא שר משפטים לשעבר שאינו מתנגד להפסקת כהונת מיארה

במענה רשמי לבית המשפט העליון טוענים שיקלי ולוין כי ניסו למנות חבר ועדה בהתאם למתווה שמגר, אך כל המועמדים היו מנועים או התנגדו למדיניות הממשלה * שלושה פונים רלוונטיים סירבו אף לאחר פגישות אישיות * לכן נאלצה הממשלה להקים ועדה חלופית * התנועה לאיכות השלטון: נדרשת התערבות מיידית של בג"ץ

יואב יצחק
ה' אב התשפ"ה
לוין ומיארה. שלושה מועמדים שלא נפסלו קטגורית, אך סירבו להתמנות [צילום: אורן בן-חקון, פול]
לוין ומיארה. שלושה מועמדים שלא נפסלו קטגורית, אך סירבו להתמנות [צילום: אורן בן-חקון, פול] צילום: אורן בן-חקון, פול

שר המשפטים יריב לוין ושר התפוצות עמיחי שיקלי, המשמש גם יו”ר ועדת השרים לעניין הפסקת כהונת היועץ המשפטי לממשלה, הגישו הודעה לבית המשפט העליון (30.07.25) - בתגובה לפניית המשנה לנשיא, השופט נעם סולברג. ההודעה הוגשה על-רקע הצעת בג”ץ לבחון מחדש את האפשרות לפעול במסגרת מתווה שמגר - קרי, שימוש בוועדה הציבורית שנקבעה בהחלטת ממשלה משנת 2000.

לדברי השניים, הממשלה נקטה מאמצים כן לפעול לפי מתווה שמגר שאומץ בהחלטת ממשלה מס’ 2274 מיום 20.08.00, אולם נתקלה בקשיים מעשיים חמורים שמנעו את מימושו. הכשל, לדבריהם, נגע לאי-יכולת למנות נציג מטעם הממשלה לוועדה, אשר אמור לייצג את מדיניותה - כנדרש על-פי הדו”ח.

השרים מציינים כי נבחנו 14 שרי משפטים לשעבר, מתוכם נפסלו 11 - חלקם בשל התבטאויות פומביות נגד סיום כהונת היועצת המשפטית לממשלה, עו”ד גלי בהרב-מיארה, ואחרים נחשבים למתנגדים מובהקים למדיניות הממשלה הנוכחית. במקביל, כל שבעת היועצים המשפטיים לממשלה לשעבר הביעו אף הם התנגדות פומבית לצעד, בעצומה שפורסמה ב-19.03.25 - מה שלטענת שיקלי ולוין מונע אפשרות להיוועץ בהם.

עוד נאמר כי לאחר סינון, נותרו שלושה מועמדים רלוונטיים שלא נפסלו באופן קטגורי, אך גם הם סירבו להתמנות - חרף פניות אישיות מצד שר המשפטים.

לטענת השרים, אין מדובר במחלוקת תיאורטית בלבד, אלא בקושי מעשי כבד שמונע את כינון הוועדה: “ההנחה לפיה כל ההליכים הללו יכולים להתבצע במהירות וביעילות - הופרכה במבחן המציאות”. לדבריהם, הממשלה אינה יכולה להשלים עם מצב שבו מנגנון שמטרתו הייתה להבטיח שיקול דעת מאוזן - הפך לכלי שמסכל כל מינוי מטעם הדרג הנבחר.

לאור כך, נטען כי הממשלה הייתה רשאית להפעיל את סמכותה לפי סעיף 14 לחוק שירות המדינה (מינויים), וכן לפי חוק הפרשנות, ולקבוע תיקון מוגבל להחלטת הממשלה מ-2000. מטרת התיקון: לאפשר הקמת ועדה חלופית אשר תשקול את סיום כהונתה של היועצת המשפטית לממשלה.

בסיום ההודעה ציטטו השרים פסוק מספר זכריה: “כֹּה אָמַר ה’ צְבָאוֹת… צום החמישי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה”, וציינו את קרבת מועד תשעה באב. ההודעה נחתמה בחתימותיהם של השרים שיקלי ולוין.

התנועה לאיכות השלטון: נדרשת התערבות מיידית של בג”ץ

[צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]צילום: [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
[צילום: חיים גולדברג/פלאש 90] (חיים גולדברג/פלאש 90)

לדברי התנועה לאיכות השלטון, תגובת הממשלה להצעת השופט סולברג מהווה לא פחות מ”הודאה מפלילה”: הממשלה מודה בפה מלא כי שינתה את מנגנון הפסקת הכהונה של היועץ המשפטי לממשלה – רק מפני שלא הצליחה להביא לסיום כהונתה של היועצת הנוכחית בדרך החוקית שהייתה נהוגה עד כה.

התנועה טוענת כי מדובר בהוכחה ברורה שמדובר במהלך פרסונלי מובהק נגד היועצת המשפטית לממשלה ולא ברפורמה עניינית במבנה המשטר. “זהו מקרה קלאסי של ‘סימון המטרה סביב לחץ’ – שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק, רק כדי להביא לתוצאה הרצויה מבחינה פוליטית”, נמסר.

לדברי התנועה, דחיית הצעת השופט סולברג לחזור למנגנון הוועדה הציבורית המקורית – כפי שהציע הנשיא בדימוס אשר גרוניס – מעידה כי לממשלה אין כל כוונה להגיע לפשרה או לאיזון מוסדי, אלא להמשיך במהלך חד-צדדי שיוביל ל”חורבן מוחלט של עצמאות הייעוץ המשפטי לממשלה”.

לכן, כך דורשת התנועה, “בית המשפט העליון חייב להוציא צווי ביניים מיידיים – כדי לעצור את הפארסה החוקתית הזו ולמנוע נזק בלתי הפיך לדמוקרטיה הישראלית”.

נעם יריב עמיחי אשר

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה