העליון: מדוע אסירות פלשתיניות אינן זכאות לתעודת בגרות?

בית המשפט העליון מתח הבוקר (ד', 21.7.04) ביקורת על החלטתו של שירות בתי הסוהר, למנוע מאסירות פלשתיניות את הזכות לגשת לבחינות התאוג'יה - בחינות הבגרות של משרד החינוך הפלשתיני.

הביקורת הושמעה בעת דיון בערעור שהגישה האגודה לזכויות האזרח בשמן של שתי אסירות ביטחוניות, בנות 18 ו-21, בעקבות סירובו השב"ס לאפשר להן ולאסירות נוספות לגשת לבחינות. הערעור הוגש לפני כשלושה שבועות, לאחר ששופט בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב, צבי דורפינקל, דחה עתירת אסיר שהוגשה בנושא, מבלי להעניק זכות שימוע לאסירות ולשמוע את טענותיהן.

עו"ד סוניה בולוס מהאגודה לזכויות האזרח, אשר הגישה את העתירה ואת הערעור, מציינת שמשרד החינוך הפלשתיני הסכים לקיים מועד מיוחד לבחינות בעבור האסירות, לאחר שבשל החלטת שב"ס נמנעה מהן האפשרות להיבחן במועד המקורי, שהתקיים לפני כחודש ימים.

השופטת אילה פרוקצ'יה, שישבה בראש ההרכב היום עם השופטים מרים נאור ויהונתן עדיאל, מתחה ביקורת על טענת שב"ס, לפיה זכותם של אסירים לחינוך היא בגדר טובת הנאה, הניתנת לשלילה בשל התנהגות פסולה שלהם. "לא ברור כי יש קשר בין בעיית הביטחון לבין מניעת הזכות לגשת לבחינה", אמרה. "נקודת המוצא כי בחינה היא טובת הנאה היא בעייתית. בחינה היא פועל יוצא של לימודים והמדינה מעודדת לרכוש השכלה".

מעבר לחשיבותו של החינוך לפיתוח אישיותו של האסיר, הוסיפה השופטת, גם לשב"ס עצמו יש אינטרס בקיומה של תוכנית לימודים בין כתלי הכלא. לנוכח דברים אלה החליטו שלושת השופטים להורות לשב"ס לשקול שוב את החלטתו. האגודה לזכויות האזרח תגיש בתוך שבוע בקשות מחודשות בשם האסירות לגשת לבחינה, ועל שב"ס להודיע על החלטתו המחודשת לבית המשפט בתוך 30 יום.

האגודה לזכויות האזרח: הזכות לחינוך אינה פריבילגיה

באגודה אומרים, כי שתי האסירות העותרות, הכלואות בבית סוהר השרון מזה 3 שנים, וכן אסירות נוספות, התכוננו לבחינות במשך זמן ממושך. בראשית חודש מאי פנו האסירות אל הנהלת בית הסוהר וביקשו להסדיר את השתתפותן בבחינות. רק כעבור שלושה שבועות, פחות משבועיים לפני מועד הבחינות, בישרה הנהלת הכלא, כי תתיר רק לחלק קטן מהמבקשות לגשת לבחינות. לאחר שהיועץ המשפטי של שב"ס לא השיב לפנייתה של האגודה לזכויות האזרח, הוגשה העתירה בשם האסירות.

על-אף שהעתירה הוגשה 6 ימים לפני מועד הבחינות, טוענים באגודה, התמהמה השופט צבי גורפינקל בטיפול בעתירה הדחופה, ורק ביום שלפני מועד הבחינות פסק, מבלי שקיים כלל דיון בעתירה, כי הזכות לחינוך היא בגדר פריבילגיה הניתנת לשלילה - כמו כל טובת הנאה אחרת - כצעד של ענישה בגין התנהגות שלילית של האסיר. כתוצאה מפסיקה זו, שניתנה ברגע האחרון, לא התאפשר לאסירות לגשת לבחינות. באופן יוצא דופן, הסכים משרד החינוך הפלסטיני לאפשר לאסירות לגשת לבחינות במועד מיוחד, ולפיכך הוגש הערעור לבית המשפט העליון.

עו"ד בולוס מדגישה, כי האיסור על השתתפותן של האסירות בבחינות פוגע פגיעה חמורה בזכויות היסוד שלהן לכבוד, לחופש ביטוי, לחירות רוחנית ולחינוך. חמורה גם העובדה, שהחלטת שב"ס ניתנה תוך הפרה בוטה של זכות האסירות להציג את טיעוניהן ולעיין בחומר שנאסף לגביהן וששימש את שב"ס לצורך קבלת החלטה בעניינן ותוך התחמקות מחובת ההנמקה ומחובת ההגינות.

עו"ד בולוס מדגישה עוד, כי זכותם של אסירים לחינוך הינה זכות בסיסית, המעוגנת הן בפסיקות של בית המשפט העליון, הן בתקנות בתי הסוהר ובפקודות של נציבות שב"ס והן בהחלטות האו"ם.

בג"צ 6044/04 רביעה מוחמד אחמד חמאיל ואח' נ' שב"ס