דוח חדש: הקיבוצים בצמיחה מחודשת

התנועה הקיבוצית מציגה השבוע דוח סיכום נתונים מקיף על קיבוציה, שנערך על סמך נתוני 246 מתוך 282 קיבוצים ברחבי הארץ ומתייחס לשנים 1997 עד לדצמבר 2002.

בדוח מוצגים נתונים על אוכלוסיית הקיבוצים, אומדני הפעילות הכלכלית, השימוש בקרקעות ותהליכי השינוי שעוברים רוב הקיבוצים בימים אלה.

עורך הדוח הוא דניאל יפה, מאגף הכלכלה של התנועה הקיבוצית, המעלה תמונה רחבה על התמודדות התנועה הקיבוצית עם המציאות המורכבת בתקופת יישום השינוי הגדול בתולדותיה, ועל מגמות ההיחלצות מהמשבר הארוך המלווה את הקיבוצים מאז שנות ה- 80 ועד היום.

הנתונים שמוצגים בדוח, מראים כי במפתיע על אף תהליכי השינוי המתחוללים בקיבוצים רבים, קיים גידול מתמיד בתפוקה ושיפור במדדים הכלכליים, בין השאר בזכות השיפור בתרבות ההתנהלות המקצועית- עסקית.

נתונים לגבי האוכלוסיה בקיבוצים:

ב- 6 השנים הכלולות בדוח פחתה האוכלוסייה הקבועה בתנועה הקיבוצית ב- 3%. הפחיתה באוכלוסייה הקבועה בהיקף של 11,000 נפשות (9%) התאזנה על ידי גידול של כ- 8,000 נפשות במעמד של אוכלוסייה זמנית. מ- 98,715 בשנת 1997 ל- 90,473 נפשות בסוף שנת 2002.

בשנת 2003 כך מראה הדוח התהפכה מגמה זו ולראשונה מאז 1985 נרשמה על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלייה של 0.5% בכמות אוכלוסיית הקיבוצים, המונה בסוף השנה 116,200 נפש.

ילודה

בין השנים 98' - 02' נולדו בקיבוצים 4643 ילדים, אך לעומת שנת 98' בה נולדו 1142 ילדים, נולדו בשנת 2002 רק 730 ילדים-ירידה של 56% בילודה. הנתון מאיר על הבעיה הדמוגרפית החמורה בה נתונה התנועה, אשר החליטה לשים את נושא הצמיחה הדמוגרפית בראש סדר היום התנועתי בשנת 2004.

הגיל הממוצע

הגיל הממוצע של קיבוץ נקבע לפי ממוצע שנות אדם באוכלוסייה הבוגרת מגיל 30 ואילך. גילם הממוצע של חברי התנועה הקיבוצית הוא כ- 55 שנים, גיל שהוא קשיש יותר מממוצע הגיל בחתך הכללי של אוכלוסיית מדינת ישראל העומד על כ- 52 שנים.

הדוח מציין את מה שידוע כבר מזה זמן כי השבר הדמוגראפי בקיבוצים מצוי בקבוצת הגיל 23-40 (17,292) המהווה כ- 50% מקבוצת הילדים ובני הנוער בגילאי 0-22 (32,252), וכ- 66% מקבוצת הגיל 40-60 (24,513). בשנת 2002 היו רק 10.6% מחברי הקיבוצים בקבוצת הגיל 30-40.

בהשוואת הרכב האוכלוסייה בין המגזר הקיבוצי לכלל האוכלוסייה ניכר כי שיעור קבוצות הגיל הצעירות בקיבוצים נמוך לעומת השיעור הארצי, ואילו ריכוז הגילאים הקשישים גבוה מן הממוצע הארצי.

אומדני פעילות כלכלית:

הדוח מראה כי בשנים 1997 עד שנת 2002 התרחבה המגמה של "תאגוד" פעילויות חקלאיות. כל אומדני הפעילות העסקית כוללים את הפעילות העסקית המצרפית של כלל התנועה הקיבוצית 282 קיבוצים, (כולל הקיבוץ הדתי).

חקלאות

החקלאות הקיבוצית מייצרת כשליש מן התפוקה החקלאית בישראל, ומספקת מוצרים ציבוריים לאומיים חיוניים ממדרגה ראשונה, כגון פריסה דמוגרפית, שמירת הגבולות והקרקעות, הגנה על השטחים הפתוחים, הריאות הירוקות, מקורות המים ועוד. סך ההכנסות שנתקבלו מענף החקלאות בקיבוצים, במהלך שש שנות אותן סקר הדוח היה יציב- 5 מיליארד שקל בשנה.

התפלגות מקורות ההכנסה מראה כי ערך התפוקה החקלאית הקיבוצית מהווה 33% מערך התפוקה החקלאית במדינת ישראל. בסוף 2002 סיפק המגזר הקיבוצי כ- 70% מתפוקת הגרעינים והמספוא, כ- 40% מתפוקת ענפי בע"ח, וכ- 20% מתפוקת המטעים במדינה.

תעשיה

הדוח מראה, כי קיימת עלייה קבועה במכירות התעשייה הקיבוצית. ב-1997 מכרו מפעלי התנועה ב-14,092 מיליון שקל. ב-2002 מאידך כבר מכרו 333 מפעלי הקיבוצים ב-17,344 מיליון שקל (עלייה של 23%) יצאו סחורות ב-1,331 מיליון שקל, ובוצעו השקעות ב-888 מיליון שקל.

בשנת 2003 חל שיפור נוסף, על פי הדוח, של 8.9% גידול במכירות ל-19.4 מיליארד שקל. כמות העובדים במפעלי התעשייה הקיבוצית מונה 27,600 עובדים. זאת ועוד, הדוח מציין כי הרווח התפעולי של מפעלי התעשייה צמח בשנים אלה מ-690 ל-900 מיליון שקל.

סך הכנסות הקיבוצים ב-2002 נאמדות ב-26,534 מיליון שקל - עלייה של 16.7% לעומת ההכנסות ב-1997. פילוח נתוני 2002 מראה כי 65% מהכנסות הקיבוצים הם מתעשיה, 19% מחקלאות, 10% מענפי השירותים ו-6% שכר עבודת עובדי החוץ.

סיכום ההכנסות המגזר הקיבוצי מראה על יציבות בהכנסות מענפי החקלאות (כ-5 מיליארד שקל בשנה), גידול של 23% בהכנסות התעשייה, עלייה של 8.4% בהכנסות ענפי השירותים, וצמיחה של 34% בהכנסות הקיבוצים מעבודות חוץ של חברי הקיבוץ.

בין השנים 97' ל-2002 נאמדת עלייה ממוצעת של 7% בעודף המשקי של הקיבוצים לחבר (מ-55,100 שקל בשנת 1997 ל-59,100 שקל בשנת 2002). הנתון המודד את העודף המשקי משמש מדד טוב לבחינת רמת הפעילות העסקית של הקיבוץ ביחס למספר החברים שעליו לפרנס. בבחינת נתוני 2002 רואים כי ב-143 קיבוצים (מעל 50% מהקיבוצים) העודף המשקי לחבר הוא עד 50,000 שקל, ב-57 קיבוצים הוא עד 70,000 שקל, ב-32 הוא עד 90,000 ב-22 הוא עד 120,000 וב-12 קיבוצים הוא מעל 120,000 שקל לשנה.

אומדן נכסי הקיבוצים ב-2002 הכולל כסף מזומן, מלאי, סך רכוש שוטף, השקעות בתאגידים, רכוש קבוע והתחייבויות הוא 29.372 מיליארד שקל. אומדן ההון העצמי עלה מ-690 מיליון שקל ב-1997 ל-6.344 מיליארד שקל ב-2002 פי תשע בקירוב.

בתנועה הקיבוצית מסבירים, כי התפתחות ההון העצמי במגזר הקיבוצי נובעת מהסדר חובות הקיבוצים, אשר יושם בהדרגה בשנים האחרונות. תהליך הסדר החובות כלל את התאמת החוב של כל קיבוץ ליכולת ההחזר שלו תוך מחיקת חובות שלא ניתן היה לשלמם. בתנועה סבורים כי תהליכי ההבראה העסקיים והכספיים העוברים על הקיבוצים יביאו לגידול מתמיד ורציף בהון העצמי של הקיבוצים בעתיד.

המגזר הקיבוצי מחזיק ב-66% מן השטחים המשמשים לגידולי שדה, וב-75% משטחי המרעה הטבעי במדינת ישראל. נתונים המאששים את טענת התנועה הקיבוצית כי המגזר הקיבוצי הוא שומר אדמות הלאום.

סך שטח הקרקעות הממוצע המוחזקות על-ידי הקיבוצים הוא 2,405 מיליון דונם- 10.9% מכלל הקרקעות במדינה - גידולי השדה תופסים 1,845 מיליון דונם (74.4% מסך שטחי גידולי השדה במדינה), שטחי המדגה מתפרשים על פני 33,000 דונם המהווים את כל שטחי המדגה בישראל, המטעים על-פני 164,000 דונם (19% מסך שטחי המטעים בישראל), ושטחי המרעה על-פני 605,000 דונם (74.5% מסך כל שטחי המרעה בארץ).