שיירות הסיוע תקועות: ישראל מאשימה את האו"ם - והאו"ם טוען: אין תיאום, אין ביטחון

מאות משאיות סיוע, הנושאות מזון, מים וציוד הומניטרי, ממתינות זה ימים ארוכים בצדו הישראלי של מעבר כרם שלום, אך אינן מועברות לרצועת עזה - כך עולה מהתכתשויות פומביות בין ישראל לבין ארגוני הסיוע של האו"ם. בעוד ממשלת ישראל מאשימה את הארגונים באי-תפקוד, נציגי האו"ם טוענים בתוקף כי מדובר בהגבלות צבאיות חמורות, סיכון ביטחוני ממשי, וחוסר תיאום מערכתי.

לטענת דוברת משרד התיאום ההומניטרי של האו"ם (OCHA), אולגה צ'רבקו, נדרשות כ-20 שעות בממוצע להוצאת מטען ממשאית החוצה ועד הגעתו לאוכלוסייה - וזאת בשל מגבלות ביטחוניות, חסימות צבאיות, וקריסת החוק והסדר ברצועה.

ירי על אזרחים וקריסת מנגנוני הביטחון

לטענת האו"ם, עשרות אזרחים עזתים נהרגו רק בשבוע האחרון כאשר ניסו לאסוף סיוע ממשאיות שנכנסו לשטח הרצועה. על-פי דיווחים מהרשויות בעזה, לפחות 79 אזרחים נהרגו מירי במהלך ניסיונות לאסוף מזון. מקורות באו"ם מסרו כי מדובר בירי שבוצע על-ידי צה"ל לעבר ההמון שהתאסף סביב שיירות הסיוע.

צה"ל מצידו טוען כי נדרש לירות לעבר התקהלות מסוכנת של "אלפי פלשתינים" ש"סיכנו את הכוחות". בתגובה רשמית של דובר צה"ל נמסר כי מדובר באירועים שזוהו כמאיימים, והירי בוצע "במטרה למנוע סכנה ממשית".

האו"ם מזהיר כי התשתיות האזרחיות בעזה - ובראשן המשטרה המקומית של חמאס - קרסו לחלוטין בעקבות תקיפות אוויריות של ישראל. בשל כך, אין כוח אזרחי פלשתיני שיכול להבטיח את שלמות שיירות הסיוע, ובשטח פועלות כנופיות חמושות השולטות בצירים.

צילום: אזור חלוקה בעזה, משאיות סיוע נבזזות [צילום: AP/Jehad Alshrafi]

ישראל: איננו מגבילים את כניסת המשאיות

בצה"ל טוענים כי כלל הגבולות פתוחים וכי ישראל מאפשרת העברת סיוע באופן שוטף. לדברי אל"ם עבדאללה חלאבי, בכיר במינהלת התיאום והקישור (מת"ק), ישראל הכניסה כ-4,500 משאיות סיוע מאז חודש מאי, לאחר ביטול הסגר הכולל - ממוצע של כ-70 משאיות ביום.

"ביצענו הערכות שטח שבועיות כדי לאפשר את המעבר הבטוח ביותר", אמר הקצין הבכיר. "אנו קוראים לשותפינו בקהילה הבינלאומית לאסוף את המטענים ולחלקם לתושבי עזה". עם זאת, גורם ביטחוני ישראלי טען כי האו"ם מבקש לנוע בצירים שאינם מאושרים ביטחונית, וסירב לליווי צבאי שניתן לו.

האו"ם דוחה טענה זו: "ליווי צבאי מסכן את האזרחים", טען דובר הארגון, סטפאן דוז'ריק. "הדרך היחידה היא ליצור אמון קהילתי - כלומר, לוודא שהמשאיות אכן ייכנסו בכל יום ושיהיה סיוע קבוע. רק כך הציבור לא יפשוט על השיירות".

צילום: מעבר כרם שלום - חייל מאבטח חבילות סיוע [צילום: AP/אוהד צוויגנברג]

חסימות, סירובים ועיכובים

לפי נתוני OCHA, למעלה ממחצית מבקשות התנועה שהוגשו לצה"ל בין מאי ליולי (506 מתוך 894) - נדחו או עוכבו. גם כאשר מתקבל אישור תנועה, הוא מגיע לעיתים באיחור של שעות, ואז מבוטל או מושהה. המשמעות: משאיות עומדות על הגבול וממתינות, בעוד האוכלוסייה ממשיכה לסבול.

כמו-כן, הצירים שמוקצים לאו"ם נחשבים פעמים רבות לבלתי עבירים, צפופים או בשליטה של גורמים חמושים. כאשר האו"ם מתנגד לציר שהוקצה - צה"ל מספק חלופות מועטות בלבד.

הדרישה המרכזית: אספקה סדירה ויומיומית

מנקודת מבטו של האו"ם - הפתרון המרכזי הוא הגדלת מספר המשאיות מיד ושוטף. כאשר יש אספקה יומית, הלחץ הציבורי פוחת, ההמון לא פורץ לשיירות, ואין צורך בליווי חמוש. "אנחנו לא מבקשים ניסים - אנחנו מבקשים רצף סיוע", חידד דוז'ריק.

לדבריו, הסכנה לעובדי הסיוע היא תולדה ישירה של הקריסות ברצועה - אך גם של מדיניות תיאום ישראלית לקויה. "בלי תיאום, בלי מסלול בטוח, ובלי אחריות משותפת - לא תהיה חלוקה אפקטיבית".