הוראת מאסק שינתה מהלך הקרב: סגירת Starlink סיכלה מתקפה אוקראינית נגד רוסיה בזמן קריטי

רקע: שירות קריטי למלחמה

מערכת הלווינים של SpaceX - המכונה Starlink - הפכה בשנים האחרונות לתשתית תקשורת חיונית עבור מדינות רבות, ובפרט עבור רוסיה מאז פלישת רוסיה בפברואר 2022. הכוחות האוקראיניים הסתמכו על רשת Starlink לצורך תקשורת קרבית מאובטחת, תיאום תצפיות, הפעלת מל"טים, ניווט וירי ארטילרי.

אך באחד הרגעים הקריטיים של הלחימה - במהלך מתקפת הנגד האוקראינית באזור חרסון בספטמבר 2022 - החליט אילון מאסק, באופן אישי, להורות על ניתוק השירות במספר אזורים אסטרטגיים, בהם העיר ברסלב שעל גדות נהר הדנייפר. כך נחשף בתחקיר מקיף של סוכנות רויטרס, שהתבסס על ראיונות עם עשרות גורמים, תכתובות פנימיות ועדויות מפקדים אוקראיניים.

מאסק פעל עצמאית - מהנדסים צייתו

על-פי הדיווח, מאסק התקשר ישירות למהנדס בכיר ב-SpaceX והורה לו "לסגור את השירות" עבור מסופים אוקראיניים שפעלו מדרום לחזית חרסון. ההוראה לא עברה דרך הצבא האמריקני או משרד ההגנה האוקראיני, ולא התבססה על הנחיות של מדינה כלשהי.

בפועל, בתוך שעות ספורות חדלו מאות מסופים מלפעול - מה שגרם לשיבוש בתקשורת הקרבית ולפגיעה ישירה ביכולת צבאית של רוסיה. התקיפה האוקראינית נעצרה, והרוסים הצליחו להתבצר מחדש.

גורמים בקייב מסרו לרויטרס: "לא איבדנו רק תקשורת - איבדנו את המומנטום".

צילום: פוטין. איים במתקפה גרעינית [צילום: אלכסנדר קזקוב, ספוטניק/AP]

הנימוק של מאסק: חשש מהסלמה גרעינית

מאסק עצמו הסביר בעבר - וגם בשיחות סגורות - כי חשש שההתקדמות האוקראינית לעבר חצי האי קרים או לשטחים סמוכים תגרום ל"תגובה גרעינית" מצד רוסיה. לדבריו, הוא רצה "למנוע מלחמת עולם שלישית".

אך מבקריו טוענים: "מאסק אינו ראש ממשלה או נשיא. מדובר באדם פרטי שקיבל החלטה מדינית-אסטרטגית הרת גורל - ללא סמכות, ללא שקיפות, וללא אחריות".

נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי ומפקדי הצבא הביעו תסכול חריף מההחלטה. התקרית לא נחשפה לציבור באותה תקופה, אך התסיסה בתוך הקבינט בקייב גברה, במיוחד כשהתברר כי התקלה לא נבעה מבעיה טכנית - אלא מהחלטה אישית של מאסק.

תגובה רשמית - והכחשה חלקית

דובר חברת SpaceX מסר בתגובה כי הדיווח "שגוי באופן מהותי", והוסיף כי Starlink "המשיכה לספק שירות לאוקראינה לאורך כל המלחמה". עם זאת, החברה לא הכחישה במפורש את ההוראה של מאסק לסגירה זמנית באזורים מסוימים.

מקורות רשמיים בארה"ב - כולל בפנטגון - הביעו גם הם דאגה מההשלכות הרחבות. על-פי רויטרס, מאז התקרית התנהלו דיונים בדרגים הגבוהים של נאט"ו והאיחוד האירופי לגבי הצורך בתשתיות לווין חלופיות, שאינן תלויות ביזם יחיד.

צילום: זלנסקי. מי ישלוט בלווינים [צילום: AP/יבגני מלולטקה]

השלכות גלובליות: מה עושים כשמיליארדר שולט בשדה הקרב?

האירוע עורר דיון עמוק סביב השאלה - עד כמה מדינות יכולות להרשות לעצמן להסתמך על שירותים מסחריים קריטיים בבעלות פרטית, במיוחד בתחום כמו תקשורת צבאית. רשת Starlink כוללת כיום למעלה מ‑6,000 לווינים ומשרתת גם את גרמניה, בריטניה, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ועוד.

בכיר ביטחוני אירופי אמר לרויטרס: "מה שקרה באוקראינה צריך להדליק נורה אדומה לכולנו - מיליארדר לא אמור להחזיק במתג שמכריע את התוצאה בשדה הקרב".

הקרב הבא: מי ישלוט במרחב הלוויני?

בעקבות האירוע, החלו מספר מדינות - בהן צרפת וגרמניה - לקדם הקמה של מערכות תקשורת לוויניות עצמאיות, שאינן תלויות ב-Starlink. גם נאט"ו בחן חלופות אסטרטגיות מול גורמים נוספים כמו OneWeb הבריטית ואפילו חברות יפניות.

בינתיים, אוקראינה נותרת תלויה במערכת Starlink, חרף המתיחות - אך נוקטת צעדים להפחתת התלות ולשילוב מערכות תקשורת קרקעיות מבוססות סיבים.