העימות שנשמר בסוד: שיחת הצעקות בין עמית למינץ נחשפת

מאבקי הכוח בבית המשפט העליון הגיעו לשיא חדש - והפעם, הם כבר אינם סוד כמוס שמתחולל במסדרונות הקומה השלישית בגבעת רם. בערוץ i24NEWS נחשפה (24.7.25) שיחה קולנית, דרמטית וחסרת תקדים בין נשיא העליון יצחק עמית לבין השופט דוד מינץ - זאת ברקע מאבק על מועד הדיון הנוסף בתיק מינוי נציב שירות המדינה, ועל הרכב השופטים שיכריעו בו.

הכול החל לפני כחודשיים, כאשר נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, יחד עם השופטת ענת ברק-ארז, פסקו כי מינוי נציב שירות המדינה חייב להתבצע בהליך תחרותי. החלטה זו הייתה מנוגדת לפרקטיקה רבת־שנים ואף לפסק דין ישן של השופט עמית עצמו. השופט נעם סולברג, בדעת מיעוט, הזהיר כי פסק הדין מבטא את "הדין הרצוי" ולא את "הדין המצוי", והתריע כי "ככל שנמתח את החבל - סופו שייקרע".

ממשלת ישראל ביקשה דיון נוסף בהרכב מורחב. לעומת זאת, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ניסתה לעכב את הדיון ואף למנוע את קיומו. מניעיה לא נאמרו בפירוש, אך הם היו ברורים לשופט מינץ - ככל שיידחה הדיון, כך יפחת הסיכוי שהשופט השמרן יוסף אלרון, העומד לפני פרישה, ישתתף בו.

השופט מינץ קובע - עמית רותח

ב־13 ביולי 2025, השופט מינץ קיבל החלטה: לקיים דיון נוסף בהרכב של חמישה שופטים, עד תום שנת תשפ"ה. בצעד מחושב, הוא בחר את המועד האחרון האפשרי - לפני ראש-השנה, אך לאחר פרישתו של אלרון (20 בספטמבר 2025). המהלך עורר את זעמו של הנשיא עמית, שהבין כי מינץ ניסה להבטיח את השתתפות אלרון - יריבו האידיאולוגי - ולסנדל את הרכב הדיון.

באותו ערב, כך לפי הדיווח של העיתונאי אבישי גרינצייג, כבר נשלח מסר מלשכת אחד משופטי העליון: "תשריין ביומן את ה־21.9 - יום אחרי פרישת אלרון". עמית טען בתוקף שמינץ חרג מסמכותו בקביעת מועד הדיון ובהרכבו. מינץ, מנגד, האשים את עמית בשיקולים לא ענייניים ובהנדסת תוצאה.

היומן קובע - ולא אלרון

שיחת הצעקות השנייה התרחשה בלשכת הנשיא עמית - הפעם חזיתית. מינץ ניסה לטעון להגינות, אך עמית סירב לקבל את הטענות, והתעקש: "שופט שישב בהרכב המקורי - יישב גם בדיון הנוסף. כך היה וכך יהיה. ברק־ארז תישאר בהרכב".

המערכה הזו הסתיימה בניצחונו של עמית. הדיון הנוסף נקבע למועד שלא יאפשר את השתתפותו של אלרון - וזו, ככל הנראה, הייתה הכוונה. הסיפור הזה חושף לא רק את המתחים בין הגישות המשפטיות השונות בעליון, אלא גם את הפוליטיקה הפנימית ואת השיקולים הסמויים שמעצבים את פסיקות הערכאה הגבוהה במדינה.