הפיצוי הפך למורכב: כך השתנתה מפת הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

יובל לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוא הזדמנות לעצור ולבחון את הדרך שעשה החוק, מהחזון הסוציאלי שעמד מאחוריו ועד למורכבות המשפטית שהוא מייצר כיום. בכינוס שהתקיים (23.7.25) בקריה האקדמית אונו, נחשפו נתונים מטרידים המלמדים על עלייה חדה בפיצויים לנפגעים – לצד צמצום ההכרה בתאונות עצמן.

את הכינוס הובילו שופטים בכירים, אנשי אקדמיה ובכירים בקרנית – הקרן הציבורית שאמונה על הפיצוי במקרים שבהם לא ניתן לתבוע את הנהג או את המבטח. המציאות המשפטית, כך הסתבר, כבר מזמן אינה פשוטה או אחידה.

קרנית: יותר פיצויים, פחות ודאות

אחד הגורמים המרכזיים לעלייה, לדבריה, הוא הזינוק בשכר הממוצע במשק. זהו פרמטר מכריע במיוחד בפיצוי לקטינים ולצעירים, שלגביהם מניחים כי לו לא הייתה התאונה – היו משתכרים לפי שכר זה.

פסקי הדין מרחיבים – אך גם מצמצמים

מצד שני, בית המשפט העליון מצמצם את תחולת החוק על סוגים שונים של אירועים. כך למשל, נפסק כי אדם שנפגע תוך כדי טעינת ציוד לרכב – לא ייחשב לנפגע "תאונת דרכים" (רע"א 4393/22), משום שהטענה ל"שימוש ברכב מנועי" אינה חלה על מקרה זה.

הכלים החדשים – והעמימות המשפטית

צילום: אלעד פינקלשטיין, גיל סיגל, יעל וילנר, אליעזר ריבלין, יצחק אנגלרד

אחת הבעיות המרכזיות שעלו בכינוס נוגעת לעלייה הדרמטית במספר הכלים החשמליים הנעים על הכבישים – קלנועיות, ריקשות, קלאב־קאר, איזי ריידר, גלגינועים ואף טרקטורונים. חלק מהכלים הללו אינם נחשבים על-פי החוק לרכב מנועי – ולכן אינם מזכים אוטומטית בפיצוי.

עו"ד כספי הדגישה כי "הריבוי הזה יוצר עמימות משפטית. מצד אחד, מדובר בפגיעות חמורות. מצד שני, הכלי שבו נעשה השימוש אינו בהכרח מזכה לפי לשון החוק". לדבריה, נדרש עידכון תחיקתי שיביא בחשבון את המציאות החדשה.

התייקרות רפואית ושימושים חדשים

הכינוס של הפקולטה למשפטים באקדמית אונו, תחת הכותרת "יובל שנים לחוק הפיצויים בתאונות דרכים – עבר, הווה ועתיד", כלל שורה של הרצאות מרתקות של שופטים מכהנים ובדימוס, לצד משפטנים מומחים, שדנו בהשפעות של חוק הפיצויים בתאונות דרכים (פלת"ד) על הפסיקה במערכת המשפט ועל יישום החוק לאורך השנים.

הכינוס נפתח בדברי ברכה של דיקן הפקולטה למשפטים, הד"ר אלעד פינקלשטיין והפרופסור גיל סיגל, ראש המרכז למשפט, אתיקה ומדיניות בקריה האקדמית אונו. הפרופסור יעל וילנר, שופטת בית המשפט העליון, ערכה סקירה מקיפה של המגמות לצמצום הגדרת "תאונת הדרכים" בחוק הפיצויים, השינויים לאורך השנים בפסיקה לאחר תיקון מס' 8 לחוק והתקדים שרשם בזמנו השופט אליעזר ריבלין בפסק הדין "ינטל" בשנת 2007.

במהלך דיון שאלות ותשובות עם הקהל, אמרה השופטת וילנר כי החקיקה כיום, בכל הנוגע לכלי הרכב החדשים – בהם אופניים חשמליים או כלי רכב ללא נהג – אינה מעודכנת, וכי על הכנסת להידרש לכך ולספק כלים חקיקתיים מתאימים שיסייעו לשופטים הדנים בתיקים. השופט (בדימוס) אליעזר ריבלין הדגיש כי יש לבצע שיפורים ולטייב את החקיקה בהתאם למציאות, בין היתר סביב שאלת כלי רכב ללא נהג וכלים חשמליים כמו גלגינועים ואופניים. עו"ד אריאל פרייברג סקר את נושא הרכב ללא נהג, ודן בצפוי בתחום זה מבחינת השפעת הטכנולוגיה על חוק פלת"ד ויישומו, במיוחד בהקשרים של אחריות הנהג.

בכינוס נשאו דברים הד"ר אלעד פינקלשטיין, דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, הפרופסור גיל סיגל, ראש המרכז למשפט, אתיקה ומדיניות והפרופסור בנימין שמואל מאוניברסיטת תל אביב. בין המשתתפים הבולטים נמנו גם שופטי בית המשפט העליון לשעבר והשופט רם וינוגרד מבית המשפט המחוזי בירושלים, שהביאו נקודת מבט שיפוטית רחבה על החוק והשלכותיו. את הממד הפרקטי של ייצוג נפגעים סיכם עו"ד יותם סילעה ממשרד קמן סילעה. למרות שברקע הכינוס עמדה חגיגת יובל לחוק, התחושה בסיומו הייתה של דחיפות. המציאות השתנתה, התאונות השתנו, הכלים השתנו – והחוק נותר מאחור. משתתפים רבים קראו לבחון רפורמה מקיפה שתתאים את החוק לעידן הנוכחי, חצי מאה לאחר שנחקק.