הממשלה האריכה את תקנות החרום - בניגוד לעמדת היועמ"שית

ברקע מבצע "עם כלביא" והתגברות מתקפות הסייבר על גופים אזרחיים, אישרה (23.7.25) הממשלה להאריך את תוקפן של תקנות שעת החירום שנועדו להעניק למערך הסייבר סמכויות נוספות. התקנות מאפשרות לדרוש מידע מגורמים פרטיים לשם סיכול תקיפות סייבר חמורות, בעיקר נגד שירותים דיגיטליים ואחסון.

ההחלטה התקבלה במשאל טלפוני, וזאת למרות התנגדות מפורשת של היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, ולמרות קביעה מוקדמת של בג"ץ שלפיה שימוש בתקנות חירום בנסיבות פוליטיות מהווה עקיפה של הרשות המחוקקת.

"אין היתכנות לחקיקה - נדרש פתרון בהול"

במכתב חריף ששיגר מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס ליועצת המשפטית, הוא תקף את עמדתה באופן אישי וקבע כי ממשלת ישראל פועלת בסמכות מלאה: "יש ממשלה בישראל. יש ראש ממשלה בישראל. והם מופקדים על ביטחון המדינה. סמכות ואחריות הולכות יחד".

לדבריו, אין מדובר במניעה משפטית אלא באילוץ פוליטי מובהק, שנובע מהמשבר סביב חוק הגיוס והחרמות של סיעות חרדיות - אשר הקפיאו את פעילות הכנסת בתחום החקיקה. "אי־אפשר לבוא בטענות לממשלה על כך שהיא אינה מצליחה להעביר חקיקה בכנסת שמושבתת מסיבות פוליטיות - ואז לדרוש ממנה לעמוד בלוח זמנים חקיקתי שאין לו כל היתכנות", כתב.

פוקס הוסיף כי ההחלטה להאריך את תוקף התקנות התקבלה בהתאם לחוות דעת מקצועית של ראש מערך הסייבר הלאומי, שהתריע מפני אובדן כלי הגנה חיוני החל מהיום. לדבריו, "קשיים פוליטיים אינם יכולים לעכב את ההגנה על ביטחון אזרחי המדינה - וודאי שלא בשעת חירום לאומית".

המזכיר ביקר גם את עצם התנהלות היועצת המשפטית, וציין כי היא פועלת לעיתים תוך חריגה מסמכות, באופן הפוגע באחדות הממשלתית: "החלטות ממשלה מחייבות על-פי הדין גם אותך כיועצת משפטית לממשלה ואת כל המשרדים שלך. אינך פטורה מציות להחלטות אלה".

עוד טען כי מיארה נהגה כך גם בעבר, כאשר פעלה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי שבעה באוקטובר - ללא תיאום עם ראש הממשלה או שר הביטחון - ובכך הביאה, לדבריו, לפגיעה באינטרסים לאומיים.

עימות על גבולות הסמכות: יועמ"שית נגד הממשלה

בחוות דעתה טענה היועמ"שית כי הארכת תקנות החירום מחייבת חקיקה רגילה, ואין לעשות בה שימוש כאמצעי לעקיפת הכנסת. לדבריה, "קיימת פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות".

היא הוסיפה כי הכנסת פעילה, וניתן להעביר חוקים אחרים גם בעת הזו, מה שמוכיח כי לא מדובר בשעת חירום קלאסית - אלא בשימוש פוליטי בתקנות חריגות.

עמדה זו גובתה גם במכתבם של המשנים ליועמ"שית, עו"ד גיל לימון ועו"ד אביטל סומפולינסקי, שציינו כי "קשיים או מחלוקות פוליטיות אינם יכולים להצדיק שימוש בכלי החריג ביותר של תקנות שעת חירום".

מערך הסייבר: "אם לא נאשר את התקנות - נפסיד יכולת מבצעית"

במקביל, ראש מערך הסייבר יוסי כראדי התריע במכתב למזכיר הממשלה כי אם לא תוארך הוראת השעה, "ממחר מדינת ישראל תאבד כלי אפקטיבי ומשמעותי להתמודדות עם תקיפות סייבר חמורות".

לדבריו, השירותים שניתנים באמצעות ספקי אחסון ושירותים דיגיטליים נמצאים תחת איום ממשי, ומדובר ב"סיכון ביטחוני רוחבי על מרחב הסייבר הלאומי".

המשנים ליועמ"שית ציינו שגם בפסיקות קודמות הדגיש בג"ץ כי התקנת תקנות שעת חירום בעת שהכנסת פעילה - מהווה פגיעה בעקרונות יסוד של משטר דמוקרטי. הם הוסיפו במכתבם: "התקנות מיועדות למצבים שבהם הכנסת אינה פעילה כלל, לא למשברים קואליציוניים פנימיים".

השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר: "הפגיעה של היועמ"שית בביטחון המדינה היום, איננה הפעם היחידה, וגם לא הראשונה, שהיא פוגעת באופן ישיר ובכוונה תחילה בביטחון, כחלק ממלחמתה חסרת המעצורים בממשלת ישראל.

"במשך שנתיים וחצי מעכבת היועמ"שית אישור שימוש בכלים טכנולוגיים למשטרת ישראל כנגד ארגוני הפשיעה, וזאת כסחיטה עד שתתקבל דרישתה להשתמש בכלים הללו כנגד נבחרי ציבור! כל רגע שהעבריינית הזו נותרת בתפקיד, זו פגיעה בביטחון מדינת ישראל, וסכנה מובהקת לדמוקרטיה".