הכנסות המדינה ממסים עקיפים: מגמת ירידה במכס, עלייה באגרות

בשנת 2024 הסתכמו הכנסות המדינה מאגרות בכ-8.8 מיליארד שקל - עלייה ריאלית של כ-10.2% לעומת השנה הקודמת. לעומת זאת, הכנסות המדינה ממכס ירדו ל-1.8 מיליארד שקל בלבד, והיוו רק 0.09% מהתוצר - שפל היסטורי מאז תחילת שנות ה-2000.

האגרות הלא-מיועדות, שמשמשות למימון תקציב המדינה, מרוכזות ברובן בארבעה משרדי ממשלה - תחבורה, פנים, תקשורת ומשפטים - כאשר משרד התחבורה לבדו אחראי על 69% מסך הגבייה, בעיקר בגין אגרות רישוי שנתיות לרכב. הגידול הבולט ב-2024 מיוחס בעיקר לעלייה חדה בגביית אגרות על העסקת עובדים זרים - מ-0.6 מיליארד שקל ב-2023 ל-1.1 מיליארד שקל ב-2024 - בעקבות כניסת עובדים זרים במקום עובדים פלסטינים שנמנעו מלהגיע לישראל בעקבות מלחמת חרבות ברזל.

מנגד, ההכנסות ממכס נמצאות במגמת ירידה ארוכת טווח - משיא של 3.7 מיליארד שקל בשנת 2021, הן ירדו בחדות בשל מדיניות ממשלתית מתמשכת של ביטול והפחתת מכסים שנעשתה לצורך הורדת מחירי מוצרים בישראל. מאז 2012, עם יישום חלקי של המלצות ועדת טרכטנברג, בוטלו מכסים על שורת מוצרי צריכה, וב-2017 הושקה תוכנית 'נטו משפחה' שהרחיבה עוד את הפטורים.

התחום העיקרי שבו עדיין נגבים מכסים משמעותיים הוא יבוא כלי רכב וחלקיהם - המהווים 77% מכלל היבוא החייב במכס, ו-96% מכלל ההכנסות ממכס. יתר הקטגוריות, ובראשן חקלאות ומזון, מהוות חלק קטן בהרבה. שיעור המכס האפקטיבי הכללי מתוך היבוא החייב עמד על 4.8%, אך רק 10% מהיבוא חויב בפועל בתשלום.

בקטגוריית החקלאות והמזון נמשכה מגמת ההפחתה: מ-1 מיליארד שקל ב-2021 ל-625 מיליון ב-2024, תוך עלייה ביבוא הפטור ממכס מ-62% ל-77%. שיעור המכס האפקטיבי ירד בהתאמה מ-10.4% ל-8.2%.

שיעור ההכנסות מאגרות ביחס לתמ"ג ירד לאורך השנים משיא של 0.79% ב-2002 ל-0.41% ב-2023, אך עלה מעט ל-0.45% ב-2024 - על רקע העלייה בגביית האגרות. בכך התהפכה מגמה של שני עשורים, ומדגישה את מקומן ההולך וגדל של האגרות הלא-מיועדות במימון התקציב.