''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
24°
ירושלים 20°
חיפה 26°
באר שבע 23°
אילת 27°
מדורים
שימושי PLUS

סמוטריץ' דרש לחשוף את שולחי המסרונים המזויפים - וסורב

שר האוצר ומפלגת הציונות הדתית דרשו לגלות מי שלח מסרונים שהציגו עצמם כתאגיד השידור הציבורי ופגעו בהם פוליטית * השופט נעם סולברג קבע כי החוק מחייב זיהוי מפרסם רק בתוך 90 הימים שלפני הבחירות * סמוטריץ' יוכל לפנות לבית משפט אחר

עידן יוסף
כ"ג תמוז התשפ"ה
סמוטריץ'. העתירה נדחתה [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
סמוטריץ'. העתירה נדחתה [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90] צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

שופט בית המשפט העליון נעם סולברג, המשנה לנשיא ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה־26, דחה על הסף (14.7.25) עתירה שביקשה לחשוף את זהות מזמיני מסרונים מזויפים שהופצו כביכול בשם תאגיד השידור הציבורי "כאן".

העתירה, שהוגשה על-ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומפלגת הציונות הדתית, טענה כי ב־6 ביוני נשלחו מסרונים שנחזים להיות מטעם תאגיד השידור, ובהם תכנים שמייחסים לסמוטריץ' הסתרת מידע מחברי הממשלה. בסוף כל מסרון צורף קישור, שנראה כמוביל לידיעה חדשותית אך בפועל שימש תעמולת בחירות נגטיבית כלפי השר והמפלגה.

העותרים טענו כי מדובר בתעמולה שקרית ומטעה, וכי שילוב שם התאגיד "כאן" וסמליל ערוץ KAN מהווים שימוש אסור בנכסי ציבור לצורך תעמולה פוליטית, בניגוד לחוק הבחירות. בהתאם לכך ביקשו מבית המשפט להורות על מניעת הפצת המסרים בעתיד ועל חשיפת מזמין המסרונים.

השופט: תעמולה פסולה - אך לא עבירה

המסרון המזויףצילום: המסרון המזויף
המסרון המזויף

השופט סולברג קבע כי אומנם המסרון הוא בגדר תעמולת בחירות וכי תוכנו מתחזה לדיווח חדשותי, אך אין בכך הפרה של חוק הבחירות שתצדיק צו שיחשוף את זהות המזמין. לדבריו, עיקר ההוראות בעניין זיהוי מפרסם תעמולה קבועות בסעיף 1א2 לחוק הבחירות, שתחולתו מוגבלת ל־90 הימים שלפני יום הבחירות. מכיוון שמועד שליחת המסרונים לא נכלל בתקופה זו, אין אפשרות להחיל את חובת הזיהוי במקרה זה.

עוד ציין השופט כי המחוקק בחר במודע שלא להחיל את חובת הזיהוי מחוץ לתקופת הבחירות, בשל איזונים עם חופש הביטוי והזכות לעילום שם, במיוחד בפרסומים פרטיים שלא בתשלום. הוא אף ציין כי אם יוחלו הסעדים המבוקשים בכל עת, "הרי מה הועילו מחוקקים בתקנתם".

חשש מהטיית הבחירות? המחוקק יכריע

בהחלטה הדגיש סולברג כי אם אומנם יש בפרסום זה או אחר חשש להטעיית הבוחרים או לתעמולה כוזבת בזהות בדויה, הסמכות להחמיר בחוק נתונה בידי הכנסת ולא לבית המשפט. עם זאת העיר כי העותרים רשאים לנקוט הליכים אחרים בערכאות המתאימות, אם יימצא בכך צורך.

העותרים סברו כי יש להחיל את האיסורים גם מעבר לתקופת הבחירות, אך השופט קבע כי בקשה זו חורגת מהדין הקיים. "המחוקק ביקש לאפשר ביטויים כאלו ביתר קלות", כתב בהחלטתו, והוסיף כי כל פרשנות מרחיבה חייבת להיעשות בזהירות ואם נקבעה בחוק עצמו.

סולברג הפנה לכך שכבר התפרסמה הכחשה רשמית של תאגיד השידור בדבר מעורבותו במשלוח המסרים, וכי חברת 'מסר גו' - ששלחה את ההודעות - מסרה כי פעלה בשם לקוח שלא נחשף. לכן, קבע השופט, אין עילה חוקית לדרוש את חשיפת זהותו במסגרת הליך זה.

לבסוף הורה השופט לדחות את העתירה על הסף, ללא צו להוצאות, אך השאיר בידי סמוטריץ' ומפלגתו את האפשרות לתבוע בערוצים אחרים את חשיפת זהות השולח או את האחריות לתוכן. "התרופה היא בידי המחוקק", סיכם השופט בהחלטה.

נעם בג"צ קול העם חופש הביטוי בצלאל בצלאל

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה