כ־57% מהסטודנטים לחינוך אינם מתכוונים כלל לעסוק בהוראה, ו־47% מהם אף שוקלים לעבור לתחום לימודים אחר - כך עלה בדיון (15.7.25) בוועדה לענייני צעירים בכנסת. יו"ר הוועדה, ח"כ נעמה לזימי, הזהירה: "עושים מניפולציות על עתיד ילדינו, ומערכת החינוך הממלכתית הציבורית עומדת בפני קריסה. בלי פתרונות אמיתיים ועמוקים פשוט לא יהיו מורות ומורים שייכנסו לכיתות של ילדינו".
הוועדה עסקה במשבר המחמיר במערך ההוראה, תוך התמקדות במעמדן של המכללות האקדמיות לחינוך, המשמשות כבסיס להכשרת המורים. ראשי המכללות לחינוך התריעו כי המוסדות להכשרת מורים מופלים לרעה לעומת יתר המוסדות האקדמיים, הן בתקציב והן בתדמית.
צילום: הפרופסור שקד עם ח"כ לזימיהפרופסור חיים שקד, נשיא המכללה האקדמית חמדת ויו"ר פורום המכללות האקדמיות לחינוך, הדגיש כי "ההתייחסות אל המכללות לחינוך כבן חורג וכסרח עודף של מערכת ההשכלה הגבוהה - גובה מחיר כבד. אם המדינה לא תחזק את המכללות כבר עכשיו, בעתיד לא יהיה לה מי שיכשיר את המורות והמורים". שקד קרא להעלאת השכר ושיפור התנאים והיחס למורים, שיפור הדימוי של מקצוע ההוראה, ולמתן תקצוב הולם למכללות דרך הות"ת ולא משרד החינוך.
המכללות נותרות מאחור
על-פי נתוני פורום המכללות, כ־93% מהמורים בישראל הוכשרו במכללות לחינוך. אולם רק כתשע מהמכללות עברו לתקצוב הות"ת, ואחרות נותרות תלויות בתקציב משרד החינוך, ללא ודאות תכנונית או אופק אקדמי. ח"כ לזימי ציינה כי "רק ארבע מתוך שמונה־עשרה המכללות לחינוך זוכות לתקצוב ממערכת ההשכלה הגבוהה, מצב שנמשך כבר כמעט חמש־עשרה שנה ופוגע ביכולת של המכללות למשוך מועמדים איכותיים ולשמר סגל מרצים ברמה גבוהה".
הפרופסור ציפי ליבמן, יו"ר הוועדה לבחינת מערך ההכשרה להוראה (ולא יו"ר הות"ת כפי שנמסר בטעות בהודעת הכנסת), הבהירה בדיון כי הוועדה בראשותה פועלת לגבש פתרון כולל לחיזוק ההכשרה. "אנחנו מקדמים שיתופי פעולה בין־מוסדיים לטובת שיפור ההכשרה ובחודשים הקרובים נוציא דוח ביניים עם המלצות לקראת מתווה לשדרוג המעמד האקדמי של המוסדות להכשרת מורים" אמרה ליבמן. לדבריה, אין כוונה "לתת עוד פלסטר נקודתי" אלא לגבש מענה ארוך טווח לשיפור איכות ההוראה בישראל.
נתוני הלמ"ס: יותר תלמידים, פחות בוגרי חינוך
דוד מעגן, ראש תחום חינוך גבוה וכוח־אדם בהוראה בלמ"ס, הציג כי בעשור האחרון נרשמה עלייה של כ־32% במספר המורים, בעוד שמספר התלמידים גדל בכ־19% בלבד. עם זאת, שיעור הנטישה של מורים יציב - כ־5.2% בשנה.
אף על-פי כן, דוח הלמ"ס הצביע על ירידה של 9% במספר בוגרי תואר בהכשרה להוראה בשנים 2024-2023, והתחום ממשיך להידרדר בתחתית טבלת המקצועות המבוקשים באקדמיה, הרחק מאחורי הנדסה, מחשבים ובריאות.
איתמר קרמר, מנהל משמר החינוך הממלכתי, התריע כי "למחצית מבתי הספר חסרים 10% מהמורים, ומנהלים נאלצים להעסיק מורים לא מוכשרים או לוותר על מקצועות". אחמד טיבי (חד"ש־תע"ל) הדגיש את מצוקת 12 אלף בעלי תעודת הוראה במגזר הערבי שאינם מועסקים, ומיכל וולדיגר (הציונות הדתית) קראה להשקיע בהדרכת מורים וליווי אישי.
הד"ר אייל בר־חיים מפורום ארלוזורוב ציין כי השכר בשוק החופשי עלה יותר מעליית שכר המורים ולכן הפער נשאר גדול. ח"כ צבי סוכות הוסיף: "הישגי ישראל באירן לא היו קורים בלי מערכת חינוך טובה - ואנחנו חייבים אחת כזו".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה