המועצה המקומית תל מונד, הוועדה המרחבית לתכנון ולבנייה "שרונים" והוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז המרכז, נתבעות לשלם כ־48 מיליון שקל לנעמי עזרא מתל אביב ולחברת נעמי ע. אחזקות שבבעלות בן זוגה, בטענה כי מנעו מהן לממש את זכויות הבנייה בנכס שבבעלותן בתל מונד – ובכך הסבו להן נזקים כלכליים עצומים לאורך שנים.
על-פי כתב התביעה שהוגש לבית המשפט המחוזי מרכז–לוד, עזרא מחזיקה בשני שלישים מהזכויות במקרקעין ברחוב הדקל 38 בתל מונד, ואילו חברת האחזקות מחזיקה בשליש הנותר. המקרקעין, ששטחם 871 מ"ר, כוללים מבנה קיים – מגדל מים ישן – אשר התובעות ביקשו להרוס ולהקים תחתיו מבנה מסחרי.
לטענתן, בשנים 2008–2010 הוגשו מספר תוכניות בנייה מפורטות לוועדה המרחבית ולמועצה, לרבות בקשות להריסת מגדל המים ולשימוש מסחרי בקרקע. אולם הוועדה המרחבית סירבה לאשר את הבקשות – בהתאם להמלצת המועצה המקומית – בנימוק שיש לשמר את מגדל המים. כך הוקפאו זכויות הבנייה למשך 8 שנים, עד לפרסום תוכנית שימור בסוף 2016.
הצעות לפתרון נדחו – רישיון עסק לא ניתן
עוד נטען כי לאורך כל התקופה ניסו התובעות לקדם פתרונות חלופיים, לרבות ניוד זכויות לחלקה סמוכה שנרכשה ב־2018, אך כל החלופות נדחו על-ידי הרשויות. במקביל, כך לפי התביעה, סירבה המועצה המקומית להנפיק להן רישיון עסק להפעלת בית קפה במבנה הקיים – אף ששימוש זה תואם את הייעוד התכנוני.
לטענת עו"ד ירון נדם, המייצג את התובעות, מדובר בהתנהלות רשלנית ושיטתית מצד כל שלוש הנתבעות: המועצה פעלה בחוסר תום לב, תוך העלאת טענות שווא על "רשימת מבנים לשימור"; הוועדה המרחבית שימשה לדבריו "ככלי שרת" של המועצה; והוועדה המחוזית – כך נטען – דנה בתוכנית השימור ללא סמכות, מבלי לקדם כל החלטה במשך שמונה שנים.
התובעות דורשות פיצוי בסך 42.5 מיליון שקל בגין אובדן דמי שכירות ראויים (מאז 2011), וכן פיצויים בגין התייקרות עלויות בנייה, הוצאות תכנוניות, נזקים משפטיים ונזק למוניטין.
טרם הוגשו כתבי הגנה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה