מח"ש תמשיך לאחוז במידע גם כשהתיק עובר למשמעת - רוטמן: "הם יהיו אבא ואימא של זה"

הוועדה המשותפת של ועדת החוקה והוועדה לביטחון לאומי להכנת הצעת החוק להפרדת מח"ש מהפרקליטות, המשיכה (15.7.25) את דיוניה בלהט. לפי נוסח ההצעה שמקדם יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, כלל התיקים הפליליים שייפתחו נגד שוטרים יטופלו במח"ש, למעט תיקי תעבורה, וגם תיקים שייסגרו בפלילי יישארו במעקב מח"ש לצורך תכלול המידע עד להשלמת הטיפול המשמעתי.

עו"ד ד"ר גור בליי, היועץ המשפטי לוועדה, הציף את אחת הסוגיות המרכזיות: "יש הסכמה שמח"ש תטפל בכל העבירות שהעונש בצידן פחות משנה מאסר, למעט תעבורה ועבירות שגופים אחרים מופקדים עליהן. אך האם למח"ש תהיה סמכות קובל במישור המשמעתי, למשל בעבירות של שימוש לרעה בכוח?"

רוטמן הדגיש: "כיום אם תלונה על הטרדה מינית לא מגיעה לרף הפלילי, מח"ש רק מנחה את המשטרה להפעיל דין משמעתי והמעורבות שלה מסתיימת. אני מציע לשקול שמח"ש תהיה הקובל בעצמה בדין המשמעתי, דבר שאינו מתאפשר היום".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

מנגד טענה נצ"מ דנה ימין, רמ"ח משמעת באגף משאבי אנוש במשטרה: "תחום ההחלטות המשמעתיות צריך להישאר בידי המשטרה ולא לעבור למח"ש, שהוא גוף פלילי במהותו".

גם נצ"מ שירה דא פורטו, המשנה ליועץ המשפטי של המשטרה, הסתייגה: "הרחבת סמכות מח"ש להנחות את המשטרה גם בעבירות משמעת מעבר לשימוש בכוח - בעייתית בעינינו".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

עו"ד גבי פיסמן ממשרד המשפטים הצטרף לגישה הזהירה: "אנחנו עדיין לא בשלים לעמדה סופית. מעלה קושי שבתיקים שיגיעו למח"ש תהיה תוצאה משמעתית שונה מאשר תיקים שהתחילו מלכתחילה במשטרה. זו אינה אחידות בדין המשמעתי".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) הציע להסתכל על המודל הצבאי: "בצבא יש היררכיה פיקודית ברורה בתחום המשמעת, אולי צריך ללמוד מהם ולא מנציבות שירות המדינה".

ח"כ אורית פרקש הכהן (כחול לבן) התריעה מפני ערבוב סמכויות: "עצמאות מח"ש מחייבת אי-כפיפות לדרג הפוליטי, חסינות מפני פיטורים ותקציב עצמאי. אחרת ייווצר גוף כנוע ולא עצמאי".

גם ח"כ גלעד קריב (העבודה) הצטרף לקריאה להפרדה: "יש להסדיר בנפרד את דפוסי המשמעת במשטרה בחקיקה מסודרת, עם חובת דיווח ולוחות זמנים. ערבוב עם מח"ש יזיק לדיון המרכזי בעצמאות הגוף".

המשנה למנהלת מח"ש, רונן יצחק, הבהיר: "אף אחד אצלנו לא חושב שצריך להעביר את הדין המשמעתי אלינו. אנחנו מדברים רק על תיקים פליליים שהוחלט לסגור אך יש בהם היבט משמעתי ברור".

מנגד, הד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הזהיר: "יש כאן סכנה לפגיעה באחריות הפיקודית של המשטרה. אם מח"ש תופקד גם על משמעת, נשחק את סמכות המפקדים למנוע עבירות משמעת בעצמם".

ראש תחום ביטחון פנים בממ"מ, הד"ר נורית יכימוביץ', הציגה נתונים: "ב-2022 נפתחו מעל 3,200 תיקים במח"ש, מתוכם 1,200 עברו בדיקה מקדימה וב-470 שוטרים נחקרו באזהרה. יותר מ-700 תיקים הועברו לית"צ. עשירית מהתיקים נסגרו בשל חוסר סמכות, בעיקר בעבירות קלות".

ח"כ משה סעדה (ליכוד), יוזם ההצעה, מחה: "מתעסקים כאן בנושאים שוליים. הגיע הזמן להצביע על נוסח החוק ולהפסיק לעכב".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

היו"ר רוטמן סיכם את הדיון באמירה חריפה: "מי שמוכן להביא נוסח חוק שיאמץ את מסקנות צוות משרד המשפטים בלי שדנו בשאלות המהות - בהצלחה לו".

לאחר הפסקה קבע רוטמן: "הנטייה היא שבמקרים שבהם העבירה הפלילית משיקה למשמעתית, למח"ש תהיה סמכות קובל, נוסף על שימוש לרעה בכוח. עם זאת, מח"ש לא תנהל את הדין המשמעתי, אך תמשיך להחזיק בכל המידע גם אחרי סגירת התיק הפלילי. הם יהיו 'אבא ואימא' של המידע, בדיוק כפי שהיועמ"ש משמש קובל בעובדי המדינה".

ח"כ קריב חתם בהצעה: "במקום מנגנון חדש - תקנות ברורות שיגדירו איך מעבירים את התיק למשמעת, עם זמני טיפול מסודרים ומערכת שיח מחייבת בין מח"ש למשטרה".

הדיון הבא צפוי להיערך לאחר פגרת הקיץ, עם סיכוי להסכמות שיאפשרו קידום ההצעה לקריאה ראשונה.