בית הדין הרבני באשדוד התיר לגרוש לשוב ולהינשא לגרושתו, לאחר שנקבע כי טענתו לפיה "זינתה עם גבר אחר" נאמרה כשהיה במצב פסיכוטי כתוצאה ממאניה דיפרסיה. החלטת הדיין הרב בן ציון ציוני קבעה כי לא היה במצב מאוזן בעת אמירת הדברים, ולכן אין להם תוקף הלכתי.
סיפור המעשה החל בדצמבר 2024, אז התגרשו בני הזוג לאחר שהבעל טען בדיון כי אשתו בגדה בו ואף נקב בשם הגבר שלטענתו היה מעורב. הוא הציג סרטון וידאו כהוכחה, אולם האישה הכחישה מכל וכל. היא הסכימה להתגרש כדי לקצר את ההליכים ובפסק הדין נכתב כי היא אסורה לבעלה ולגבר הנטען.
אולם כעבור חודשים ספורים פנו השניים שוב לבית הדין – והפעם בבקשה לשוב ולהינשא. הבעל טען כי הוא מאובחן כלוקה במאניה דיפרסיה, וכי בעת הגירושין לא נטל תרופות ולא היה מאוזן, והבגידה שייחס לאשתו הייתה בגדר הזיה.
הדיין הרב ציוני למד את סוגיית המאניה דיפרסיה והתייעץ עם רופאים ופסיכיאטרים. הוא דרש מהבעל להביא אישור רפואי בדבר מחלתו ואי נטילת התרופות בחודש הגירושין, וצפה בסרטון שהציג. ממסמכים רפואיים שהוצגו עלה כי הבעל אכן חולה, לא נטל טיפול תרופתי באותה תקופה, ובבדיקת הסרטון לא נמצא כל תוכן מפליל.
בפסק הדין קבע הדיין כי מאניה דיפרסיה היא הפרעה נפשית המתאפיינת בשינויים חדים במצב הרוח ובאנרגיה, וכוללת תסמינים פסיכוטיים של מחשבות שווא והזיות הפוגעות בבוחן המציאות. "אדם הלוקה במאניה דיפרסיה עלול להזות ולחשוב מחשבות שווא, כלומר תפיסת המציאות שלו אינה תואמת את המציאות האמיתית. הוא עלול להתייחס לדברים שנמצאים בדמיונו כדברים שקרו במציאות", כתב.
הדיין פסק כי דברי הבעל אינם נחשבים מבחינה הלכתית כ"שוויא אנפשיה חתיכה דאיסורא", דין שלפיו אדם אוסר על עצמו דבר במילתו, שכן במצבו נחשב כשוטה שאינו מבחין בין מציאות לדמיון. כמו-כן, עצם הצגת הסרטון הריק מתוכן חיזקה את המסקנה כי מדובר בטענה פסיכוטית.
בסיכומו של דבר פסק בית הדין כי "יש להכריע שטענתו המקורית נעקרת מעיקרה, ומשכך רשאים הצדדים לחזור ולהינשא זה לזה". הדיין הוסיף כי למרות שהצדדים כבר שבו לחיות יחד, אם יבחרו לערוך טקס נישואין יש לעשותו ללא ברכות מחשש ברכה לבטלה, שהרי ייתכן שכבר נחשבים נשואים בפועל.
בית הדין הורה למחוק מהמַעַב"ד את הסעיף שהתנה חזרת בני הזוג בבירור נוסף בפניו, והורה לסגור את התיק לאחר סיום הטיפול בו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה