מיארה: השירות הציבורי יהפוך לשירות מפלגתי ולשירות אישי של השלטון

"השירות הציבורי יהפוך לשירות מפלגתי ולשירות אישי של השלטון" - מתריע (13.7.25) המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, גיל לימון, בשמה של היועצת, גלי מיארה. הדברים נאמרים בהתייחסותו של לימון להצעתו של ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), ולפיה ממשלה חדשה תוכל לפטר ב-100 ימי כהונתה הראשונים את נושאי המשרה הבכירים ביותר בשירות הציבורי ולבטל את החלטותיהם. למרות התנגדותה החריפה של מיארה, ועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך בהצעה בהצבעה הטרומית.

ההצעה עוסקת ביועץ המשפטי לממשלה, הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, המפכ"ל, נציב שירות בתי הסוהר, נציב שירות המדינה וראש אגף התקציבים במשרד האוצר. היא מציעה את אותה אפשרות גם לגבי דירקטורים בחברות ממשלתיות. לימון העביר את עמדת הייעוץ לשר המשפטים, יריב לוין, לקראת הדיון בוועדת השרים.

לימון פותח באומרו: "מדי שבוע, מונחות על שולחנה של ועדת השרים לענייני חקיקה הצעות חוק שתכליתן היא שינוי פניו של השירות הציבורי במדינת ישראל - משירות ציבורי עצמאי, ממלכתי וא- פוליטי, כפי שהתעצב מאז קום המדינה, לכזה הנתון לשליט ה מלאה של הדרג הפוליטי... הצעות אלו, כל אחת מהן כשלעצמה ובוודאי שכולן במצטבר, מבקשות להביא לשינוי יסודי באופיו של השירות הציבורי בישראל ולהפיכתו, הלכה למעשה, לשירות ציבורי המושתת על אמון אישי ונאמנות אישית לדרג הממנה ולא לציבור.

"שינוי שכזה יביא לפגיעה קשה באיכות השירות הניתן לציבור. הוא יביא לכך שהדרג המקצועי יהיה מורתע מלהציג עובדות, נתונים ועמדות מקצועיות בפני הדרג הפוליטי. הוא יביא לכך ששיקולים סקטוריאליים ופוליטיים יחלחלו מהדרג הפוליטי לדרג המקצועי. השירות הציבורי יהפוך לשירות מפלגתי ולשירות אישי של השלטון".

על הצעתו של פוגל אומר לימון: "מדובר במי שעומדים בראש המערכות הציבוריות הרגישות ביותר, חלקם משמשים בתפקידים מובהקים של שומרי סף ואף מחזיקים בסמכויות אכיפת חוק... אישור הצעת החוק יוביל לפוליטיזציה של תפקידים אלו, ובסופו של יום - לפגיעה קשה במינהל התקין, בשלטון החוק ובזכויות האדם. אישור הצעת החוק גם ישנה את אופיה המשטרי של מדינת ישראל ויעצים עוד את כוחה של הממשלה ואת כוחו של העומד בראשה, כאשר ממילא בשיטת המשטר הישראלים הבלמים והאיזונים על כוחה של הממשלה והעומד בראשה מוגבלים ומוחלשים".

לימון טוען: "הממשלה תהפוך בפועל ליועץ המשפטי לממשלה, לראש שירות הביטחון הכללי, למפכ"ל המשטרה, לרמטכ"ל וכן הלאה, לעניין ההחלטות פרטניות שברצונה לשנות או לתקן, באופן שמבטל למעשה את עצמאות שיקול הדעת של תפקידים אלו, ומאפשר התערבות פוליטית בסמכויות הנתונות בידיהם. מדובר אפוא בפוליטיזציה מוחלטת של מערכות אכיפת החוק, הביטחון, המינהל הציבורי והכלכלה ופגיעה עמוקה ביסודות המשטריים הדמוקרטיים הגרעיניים של המדינה".

בסיכום חוות דעתו אומר לימון: "לא ניתן להפריז בסיכונים הטמונים בהצעת החוק לפגיעה קשה בזכויות האדם, בשלטון החוק ובמינהל התקין. הצעת החוק מבקשת לשנות סדרי בראשית ולבטל באבחה אחת את מקצועיותו של השירות הציבורי, עצמאותו, לרבות יכולתו להציג בפני הדרג הפוליטי עובדות ועמדות מקצועיות גם שאלה אינן לרוחו, ואת ממלכתיותו. זאת, מבלי להניח תשתית עובדתית או נורמטיבית מינימלית לשינויים מרחיקי הלכת המוצעים בה".

תמיכה גם בפיצול תפקיד היועץ המשפטי

היועץ גם יחויב להתייעץ עם שר המשפטים או הממשלה כולה, אם "בעניין הפעלת סמכויותיו לפי כל דין מתעוררת שאלה בעלת חשיבות ביטחונית, מדינית או ציבורית". התובע הכללי ימונה בידי שר המשפטים באישור ועדת החוקה, ואילו מייצג המדינה בערכאות ימונה בידי שר המשפטים לבדו. תקופות הכהונה של כל השלושה יהיו שנות שש שנים, וההצעה מקלה על הממשלה להדיח אותם בהשוואה למצב הנוכחי.

הוועדה דחתה במספר חודשים או למושב החורף של הכנסת את הדיון בשורה ארוכה של הצעות חוק נוספות, ובהן: תמיכה במערך הטיפול בחללים, הקצאת מקומות לאנשי מילואים באירועי תרבות, הקלות מס לאנשי מילואים, מענק לבניית מרחב מוגן, העמדתם לדין של אנשי חמאס, החמרה הענישה על מתן שירותים לארגוני טרור ומדינות תומכות טרור, איסור אספקת שירותים חיוניים לגורמים עוינים, חובת יידוע על מינוי יועצים לראש הממשלה וחברי הקבינט, החלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון, ייצוג מגדרי הולם במשרות מנכ"ל שירות הציבורי, ביטולה של הוועדה למינויים בכירים והבטחת החיסיון העיתונאי.