כמה עובדות בפרשת רוטר-הלמו

בשל מעצרו של משה הלוי על-ידי המשטרה ביום 13.3.01, ומחמת המידע הבלתי מדוייק המופץ בעניין זה במקומות שונים (בין היתר באתר ynet ובגלי צה"ל), אני מוצא לנכון למסור את הדברים שלהלן:

1) משה הלוי (שכינה עצמו: "הלמו") נעצר בעקבות תלונה שהגשתי למשטרה, שעניינה: העתקת עמוד מאתר מחלקה ראשונה ופרסומו בבוקר יום 11.3.01 באתר רוטר.נט, תוך זיוף ושיבוש העמוד, ותוך הוספת האות "ו" לביטוי "הזנה חוזרת" - שהופיע ככיתוב מתחת לתמונתה של שופטת בית המשפט העליון כב' השופטת דורית בייניש;
ובנוסף: פרסום העמוד המזוייף והמשובש באתר רוטר.נט, כאילו זה פורסם במקור באתר מחלקה ראשונה עם הביטוי המשמיץ והמגונה.
ובמילים פשוטות: "הלמו" הדביק לי עלילה נוראה, זייף ושיבש מסמכי מחשב, וזאת תוך פגיעה מיותרת ומגונה - תרתי משמע - בכב' השופטת בייניש;

2) משה הלוי הודה בעבירות, בהן: עבירות מחשב, העלבת עובד ציבור והוצאת לשון הרע. במדינת חוק, כל מי שעולה כנגדו חשד לעבירה, נפתחת חקירה. ואם נמצא ממש בחשד - מוגש נגדו כתב אישום והוא עומד לדין. בית המשפט הוא שיכריע בגורלו [הערה: במאי 2002 החליטה פרקליטות מחוז חיפה לגנוז את תיק החקירה נגד משה הלוי. עילת הסגירה: "נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירתך/העמדתך לדין". ההחלטה התקבלה למרות הראיות הברורות שאיפשרו העמדת משה הלוי לדין פלילי];

3) תפקידה של המשטרה הוא לחקור עבירות, וזה מה שעשו החוקרים, בעקבות תלונתי. לא נכון לייחס לחוקרים התלהמות יתירה. נהפוך הוא. אם היו עושים את מלאכתם עד הסוף, ספק אם היה אתר רוטר.נט קיים בשעות אלה;

4) אין בחקירה משום הצרת חופש הביטוי. יש בה, לעומת זאת, הגנה על האינטרס הציבורי מפני "חופש ביזוי" ומפני פעילות עבריינית. גם לפני החקירה וגם עתה (טרם הגענו לסופה), כל אחד יכול לכתוב, להגג ולפרסם כאוות נפשו. אך זאת בתנאי שאינו פוגע באחרים באופן מכוון, פוגעני וכוזב; ובמיוחד לא כאשר נעשה הדבר תוך ביצוע עבירות על החוק. לא כך נהג משה הלוי, ולא כך נוהגים בעלי ומנהלי רוטר.נט;

5) אין ולא יכול להיות ספק: משה הלוי פגע בכב' השופטת בייניש באופן מגונה וגס. הנימוק לפיו מדובר כביכול בסאטירה, הינה שטות מוחלטת. ממתי סטיריקן מתחבא ומתחזה? מאימתי סטיריקן מעליל עלילות ומזייף מסמכי מחשב? ובכלל, מדוע לא התנער רוטר.נט ממעשיו? אתר רציני ואחראי היה ממהר להתנצל, להסביר ולהזהיר את כותביו-אורחיו לבל יעשו מעשה נבלה שכזה. הרי הוא חייב זאת ראשית כל למשתתפים ההגונים (והם הרוב המכריע).
מדוע מנהלי ובעלי רוטר.נט אינם מתנצלים? התשובות: (א) כי הם אינם אנשים הגונים; (ב) כי הם שותפים, אם במעשה ואם במחדל, לנבלה זו;

6) רשת האינטרנט הינה במה ראויה ומדהימה, המאפשרת חופש ביטוי לכל אחד. בלי הבדל של דת, גזע, גיל, צבע, לאום וכו'. כדאי לנצל רשת זו להעצמת חופש הביטוי ולתעבורה חופשית של מידע חשוב ומהותי; אסור לנצלה לפעולות אסורות על-פי החוק - כפי שנעשה הדבר ברוטר.נט כמעט כל יום.
כל גולש יכול להבחין בנקל, כי באתר רוטר.נט מבוצעות לכאורה כמעט מדי יום עבירות הסתה, המרדה, פגיעה בפרטיות ועבירות צנזורה;

7) באתר רוטר.נט אומנם התפתחה קהילה. לא ברור בכמה משתתפים מדובר - השאלה אם מדובר בכמה מאות כותבים או בכמה עשרות (שחלקם מופיעים כמה פעמים בשמות אחרים) - הינה שאלה פתוחה. מה שברור לי הוא זה: בעלי רוטר.נט ומנהליו מסיתים ומפרסמים באתר מידע כוזב ופוגעני כלפי מי שהם מסמנים כאובייקט להתנקשות. בכך הם מבקשים לייצור עניין מדומה באתר, בהנחה שעניין=כניסות. הנחה זו היא חרב פיפיות. כך הם גוררים נערות ונערים תמימים להתבטאויות בלתי ראויות. חבל;

8) הטיעון נגדי כאילו גרמתי בתלונתי לפגיעה חופש הביטוי, אין בו ממש. המאבק כנגד חופש הביזוי חשוב לא פחות מעמידה על חופש ביטוי.

בכל הכבוד, בכל הקשור למאבקים בזכות חופש הביטוי - אני ביתרת זכות.