הטיפול במשאבות אינסולין אפקטיבי יותר מאשר זריקות לנטוס

חולים שהשתמשו במשאבות אינסולין השיגו ירידה משמעותית ברמות הסוכר בדם בעוד ששום שינוי משמעותי לא דווח בקרב חולים שהשתמשו בזריקות לנטוס. כך עולה (יום ג', 20.7.04) ממחקר שנערך בבית ספר לרפואה באוניברסיטת ייל, אשר פורסם במגזין Diabetes Care.

חולים סוכרתיים מודדים את רמת הסוכר בדם באמצעות מבחן HbA1c שמגלה את הרמה הממוצעת של הסוכר בדם בתקופה של חודשיים עד שלושה. החולים שואפים לרמה של 7% ומטה. רמות גבוהות של HbA1c יכולות לגרום לסיבוכי סוכרת קשים בטווח הקצר והארוך, כולל עיוורון, כשל כלייתי, קטיעת איברים, אימפוטנציה ומחלות לב.

המחקר אשר נערך בקרב 32 חולי סוכרת מסוג 1 במשך 16 שבועות, ערך השוואה בין הטיפול במשאבות אינסולין לבין הטיפול באינסולין 'לנטוס' בחולים צעירים.

ממצאי המחקר הראו, כי 50% ממשתמשי המשאבות הגיעו לרמות המטרה המומלצות של HbA1c על-ידי איגוד הסוכרת האמריקני - מתחת ל-7%, לעומת 13% בלבד מהחולים שהשתמשו בזריקות לנטוס.

כמו-כן, נתוני המחקר הראו, כי כל ירידה באחוז אחד במדד ה-HbA1c מביאה לירידה של מעל 40% בסיכון לפתח מחלות עיניים, כליה ועצבים. בנוסף, רמות נמוכות של HbA1c ושמירה על רמות גלוקוז קרובות לנורמל נמצאו כמפחיתים ב-76% את הסיכון לסיבוכים הקשורים בסוכרת ומשפרים את מצב הבריאות ואורך החיים של חולי סוכרת.

אליזבט (בולנד) דוייל, מבית הספר לרפואה באוניברסיטת ייל, מסרה: "ידוע מזה זמן רב כי משאבות אינסולין משפרות את האיזון הגליקמי גם במבוגרים וגם בילדים. המחקר מצביע על-כך שמשאבות אינסולין אפקטיביות יותר בשליטה על הסוכר בדם בהשוואה לזריקות לנטוס".

"הטיפול במשאבות מאפשר הזרמת אינסולין מתמשכת לאורך היממה בדומה ללבלב ובהתאם לדרישות הגוף, דבר שאינו מתאפשר בטיפול בזריקות. אנו מאמינים שזוהי אחת הסיבות העיקריות לכך שהטיפול במשאבות נחשב למוצלח. בנוסף, הגמישות שהמשאבות מספקות הופכות את החיים לקלים יותר עבור חולים סוכרתיים", הוסיפה.

המשאבה מאפשרת לחוקרים לדעת במדויק את כמויות האינסולין שהוזלפו בזכות פונקצית הזיכרון שבה. כך ניתן לבצע את השינויים הנדרשים על-מנת להגיע לאיזון אופטימלי. מידע מסוג זה אינו זמין בטיפול בזריקות. יצוין, כי בעקבות מחקר זה, 75% מהמטופלים בלנטוס בחרו לעבור למשאבות אינסולין .

אצל החולים שהשתמשו במשאבות ניכרה הפחתה משמעותית בכמות האינסולין היומית, בעוד שבקבוצת משתמשי הלנטוס לא ניכרה הפחתה בכמות האינסולין היומית. עודף אינסולין בגוף עשוי לגרום להיפוגליקמיה (רמת סוכר נמוכה בדם), שיכולה לגרום לחולה להרגשת בלבול, סחרחורות עד למצב של חוסר הכרה.

החוקרים מצאו, כי מספר אירועי ההיפוגליקמיה היה נמוך ב-75% בקרב משתמשי המשאבות לעומת מזריקי האינסולין לנטוס. מחקרים אחרים הראו תוצאות דומות בשימוש במשאבות בהורדת אירועי היפוגליקמיה חמורים ב-85% והורדה של 60% באירועי היפוגליקמיה מתונים בהשוואה לחולים שהזריקו אינסולין.