האוניברסיטה העברית תשנה את ניהול ביתו של נשיאה לשעבר

האוניברסיטה העברית תשנה את האופן בו היא מנהלת את ההקדש שבידיו ביתו של אליהו אילת, מי שהיה נשיא האוניברסיטה, בשכונת בית הכרם בירושלים. כך קבע סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, ארנון דראל, לצד דחייתה של תביעה בנוגע לשימוש בבית.

אילת (1990-1903) היה נציג הסוכנות היהודית בוושינגטון וקיבל את הכרתו של הנשיא הרי טרומן במדינה מיד עם הקמתה. לאחר מכן היה השגריר הראשון של ישראל בוושינגטון (1952-1950) והשגריר בלונדון (1959-1952). אילת כיהן כנשיא האוניברסיטה העברית בשנים 1968-1962, הוא ורעייתו זהבה אילת, ציירת ופסלת, היו חשוכי ילדים והורישו את ביתם לאוניברסיטה.

בצוואתם קבעו בני הזוג, כי הבית ישמש למגורי נשיא האוניברסיטה או הרקטור שלה בעת כהונתם, וכי ניתן יהיה לארח בו באופן זמני פרופסור אורח. השניים הקימו הקדש שהבית יעבור לניהולו, ומינו לנאמניו הראשונים את חוקר היהדות וחתן פרס ישראל, פרופ' אפרים אורבך; ראש עיריית ירושלים לשעבר, מרדכי איש-שלום; וגדעון האוזנר, שהיה היועץ המשפטי לממשלה, שר וחבר כנסת.

בבית לא נעשה שימוש מזה שנים רבות, כאשר הרקטורים של האוניברסיטה בעשורים האחרונים - פרופ' אשר כהן (כיום נשיא האוניברסיטה), פרופ' ברק מדינה, פרופ' מנחם בן-ששון ופרופ' חיים רבינוביץ - הסבירו בבית המשפט מדוע לא רצו להתגורר בו. בשנת 2021 הודיעה האוניברסיטה על כוונתה להקים בגן הבית בניין ובו 12 דירות שישמשו כמעונות חוקרים.

שלושה מתושבי השכונה - יובל פלד, דורון שטרן ונועם שטוקמן - טענו שהאוניברסיטה מפרה את צוואתו של אילת. הם ביקשו מבית המשפט לבטל את מינויה של האוניבסיטה עצמו כנאמן, להורות למנות שלושה נאמנים בלתי תלויים, לאסור עליה את הבנייה בגן הבית, לאכוף עליה את השימוש שנקבע בצוואה, ואם אין אפשרות - לארח בבניין מכון מחקר בתחומי האמנות, החברה או התרבות.

לתובעים אין זכות עמידה בתיק

צילום: אילת. נאמנים עצמאיים ובלתי תלויים [צילום: פריץ כהן, לע"מ]

דראל קובע (9.6.25), כי לתובעים אין זכות עמידה בתיק; מי שאמור היה לעסוק בנושא הוא רשם ההקדשות, אך הלה לא מצא שנפל פגם בהתנהלותה של האוניברסיטה. לכן דין התביעה להידחות, ואין צורך לדון ביתר טענותיה של האוניברסיטה. לצד זאת אומר דראל, כי האוניברסיטה לא הייתה רשאית למנות את עצמה כנאמן בהקדש. "הנאמנים שמונו בכתב ההקדש לא היו נציגי האוניברסיטה אלא אנשי ציבור בעלי שם ומעמד. עוד נקבע בהסכם כי הנאמנים הם שיהיו מנהליה של החברה ולא ההפך. מינוי האוניברסיטה כנאמן יוצר זהות
בין הנאמן לבין הנהנה".

בני הזוג אילת "ביקשו למנות נאמנים עצמאיים ובלתי תלויים, ולפיכך נקבעו בהסכם מנגנונים הדורשים את מעורבות הנאמנים לצורך ביצוע פעולות שונות, לעיתים בהסכמה פה אחד בחבר הנאמנים. סעיפים אלו אינם עולים אפוא בקנה אחד עם מינוי האוניברסיטה כנאמן, לא כל שכן נאמן יחיד". האוניברסיטה קיבלה על עצמה מראש לממש את הערותיו של דראל והיא פנתה לשלושה אישים שהסכימו לשמש כנאמנים, אך דראל אומר שמן הראוי לקבל את אישור בית המשפט למינוי (בהליך נפרד).

עוד אומר דראל, כי "על הנאמנים לבחון מחדש את ההחלטה לבנות
בנכס ואת היקפה על-רקע הוראותיהם של המקדישים במסגרת ההסכם, לפעול בהתאם להוראות אלה, ולקבל החלטה בהתאם". אם יגיעו למסקנה שתוכנית הבנייה אינה מממשת את מטרות ההקדש, הם יוכלו לבקש מבית המשפט לשנות אותן. את התובעים ייצגו עוה"ד גיורא אונגר ושחר אזולאי, ואת האוניברסיטה - עוה"ד בועז בן-צור, גיא רווה ואוריה פרץ-טל.