הוועדה המשותפת של ועדת החוקה והוועדה לביטחון לאומי המשיכה (8.7.25) לדון בהצעת החוק שיזם ח"כ משה סעדה להפרדת המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) ממערך הפרקליטות, ולהפיכתה לגוף עצמאי הכפוף ישירות לשר המשפטים ולמנכ"ל משרדו.
ח"כ משה סעדה (ליכוד) טען בדיון כי אין הצדקה לכך שגוף עוצמתי כמו הפרקליטות יישאר מחוץ להישג יד ביקורת חיצונית: "השב"כ בעצמו ביקש להיכלל תחת מח"ש כדי לחזק את אמון הציבור. למה לפרקליטות, שהיא גוף חזק פי כמה, אין מי שיחקור? זו הדרך לייצר איזונים".
מנגד, יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, הבהיר שהמסקנות לקראת הקריאה הראשונה יהיו לפי רוח הדוח הממשלתי ולא בהכרח לפי עמדתו של סעדה: "הפרקליטות שונה מהמשטרה - יש בה עבירות ייחודיות שאין להן מקבילה. אין בדוח המלצה להכליל אותה במח"ש, ולכן נעודד חיזוק הנציבות ולא נרחיב את סמכויות מח"ש בשלב זה".
ח"כ טלי גוטליב (ליכוד) תקפה את הרעיון לרדת מהכוונה לכלול פרקליטים: "מה קרה, מהפחד לחקור פרקליטים ירדתם מהעץ? שר המשפטים, איפה אתה? יש ניגודי עניינים שצועקים לשמיים - אבל אתם שותקים. ממה אתם פוחדים?".

ח"כ גלעד קריב (העבודה) זעם על דבריה: "אלו דברי בלע כשכל מה שמעניין אותך הוא משפט נתניהו".
גם ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) הסתייג מהרעיון לתת למח"ש סמכות יתר: "מניסיוני אין חסינות לפרקליטים – אם יש בעיה, חוקרים. אבל אסור בשום אופן שהגוף יהיה כפוף לשר המשפטים. זה פתח לפוליטיזציה".
עבירות משמעת – בידי מי?
עו"ד ד"ר גור בליי, היועץ המשפטי של הוועדה, סקר שלושה מודלים: שמירת המצב הקיים, ריכוז הכל במח"ש או פיצול – פלילי למח"ש, משמעתי למשטרה: "אין כיום גוף אחד שמולו עומד האזרח. הפיצול פוגע בזכויות נפגעי העבירה. נדרש רצף טיפולי ברור, אחיד ושקוף".
סעדה הביע תמיכה בהשארת עבירות משמעת בידי המשטרה: "אי אפשר לנתק את ההקשר – לפעמים חריגה קטנה בכוח לא מצדיקה כתב אישום, אלא רק נזיפה. זה צריך להישאר בידי המפקד בשטח".
סגלוביץ' הבהיר: "ככל שנדע שהטיפול המשמעתי במשטרה הוא רציני ויעיל – נוכל להפנות אליו יותר תיקים. אבל כרגע יש בעיה ביעילות".
נצ"מ שירה דה־פורטו סיפרה כי המפכ"ל החליט לאחד את ית"צ ואגף המשמעת, אולם טרם הוכרע למי תהיה כפיפות היחידה החדשה: "כשמח"ש סוגרת תיק, היא מורה לנו מה לעשות – בלי שיקול דעת. זו לא הדרך. צריך גוף אחד שיטפל הכל לפי מהות התלונה, לא לפי המקור".
נצ"מ דנה ימין, ראש מחלקת המשמעת במשטרה, הזהירה מפני אובדן אחריות פיקודית: "אם מח"ש גונזת תיק, זה לא נעלם – קצין בודק ממונה. אבל העברת כל הסמכויות לגוף חיצוני תפגע באפקטיביות. הפתרון האמיתי – מערכת ממוחשבת אחודה לכל הגורמים".
אירוע סאג'ור: דגל אדום לאמון הציבור
הד"ר אמיר חניפס, יו"ר המרכז הדרוזי בעספיא, התייחס לתיעוד התקיפה האלים של צעיר דרוזי על־ידי שוטר בתחנת כרמל: "התחושה שהשוטר פעל כך רק כי זיהה לא־יהודי. יש צורך באכיפה חדה וברורה – כי אחרת אין אמון במשטרה ולא במח"ש".
עו"ד רונן יצחק, משנה למנהלת מח"ש, השיב: "החקירה החלה מיד, החשוד נחקר וייחקר שוב. רוב פעולות החקירה בוצעו מהר מאוד. הודעת דוברות יצאה, אבל ההחלטה על השעיה – בידי המשטרה".
לדבריו, היום קיימים חמישה ערוצי טיפול – תלונות מגיעות למח"ש, ליחידת ית"צ, לאגף משמעת, למחלקת מתנדבים או למשטרה עצמה – והאזרח אובד דרך: "זו אחת הסיבות לפגיעה באמון הציבור. הצענו שמח"ש תטפל בכל העבירות הפליליות, למעט תעבורה, ולהקים מדור ייעודי לדין משמעתי".
יו"ר הוועדה רוטמן סיכם: "אני רוצה שמח"ש תהיה גם הכתובת לדין המשמעתי – עם תובעים מתוכה. כיום דווקא התיקים הגבוליים – אלו שלא פליליים אך חמורים – מתגלגלים שנים. זה חייב להשתנות".
הוועדה צפויה להתכנס שוב בקרוב. במקביל נמשכת עבודת המטה של משרד המשפטים לצורך עיצוב עקרונות הגוף החדש.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה