התאגיד: תחנות הרדיו החרדיות דורשות להתרחב בתואנת שווא של חרום

דרישה לאפשר לתחנות הרדיו החרדיות – קול חי, קול ברמה – לשדר מחוץ לתחום הזיכיון המוגבל להן, עלתה במהלך דיון שקיימה (8.7.25) ועדת הכנסת לצמצום פערים חברתיים. לדברי התחנות החרדיות, בזמן חרום, ציבור חרדי נרחב בצפון ובדרום נשאר ללא גישה להסברה מותאמת.

גורמים מקצועיים שהשתתפו בדיון ציינו כי אין מדובר בפער הסברתי אמיתי, אלא ביוזמה שמבקשת למעשה להסיר את מגבלת האזורים מהתחנות המסחריות – כדי לאפשר להן לפעול כשחקניות ארציות. הדבר, לדבריהם, יפגע במודל האסדרה הקיים, ייצור תחרות בלתי הוגנת שתערער את השוק, ויעניק יתרון שיווקי מובהק לתחנות מהמגזר החרדי.

בפיקוד העורף לא מצאו לנכון להצביע על הצדקה אמיתית להמליץ על הרחבת אזורי השידור. יועמ"ש פקע"ר, רס"ן ענאן סרחאן, הבהיר כי מצב החרום עליו הוכרז במבצע עם כלביא הסתיים ומתקיים כעת רק לגבי יישובי העוטף. היו"ר בצלאל טען כי עצם העובדה שעדיין נורים טילים מתימן משמעה שעדיין מוכיחים שיש מצב חרום. אולם גורמי המקצוע הבהירו לו כי אין לדבריו בסיס משפטי, ודאי לא כזה שבגינו יכול שר התקשורת לבקש חוות דעת מפיקוד העורף, שמצידו הבהיר כי אין מקום להשוואה בין ירי טיל בודד מתימן לירי של עשרות טילים מאירן, שלגביהם נדרשת הודעת דריכה.

מנהלי התחנות, אריאל דרעי ובצלאל קאהן, ציינו כי המאזינים לא מקבלים הודעות-דריכה (כ-10 דקות לפני הגעת הטיל), הסברים מפיקוד עורף והודעות יציאה, ואינם מקבלים הודעות יציאה מהמרחב המוגן.

צילום: יונתן שורק

לדברים השיבה איילה מזרחי מתאגיד השידור הציבורי, שהבהירה: "אם יש פער - זה התפקיד שלנו לסגור אותו, לא שלכם". הוסיף לדבריה, יהונתן שורק, מנהל כאן מורשת, שהביע פליאה על עצם קיום הדיון, הוא הסביר כי התחנה, המשדרת בפריסה ארצית וממומנת מכספי ציבור, נותנת מענה מותאם לציבור החרדי, לרבות שידורי הסברה, חדשות ותכנים תורניים. הוא ציין נתונים שהובאו מוקדם יותר היום ב-News1, לפיהם חלק ניכר מהציבור החרדי כלל אינו מאזין לרדיו ושאחוז לא מבוטל מבין המאזינים מאזין לכאן מורשת.

צילום: אריאל דרעי

בתגובה, השיב לו דרעי שאם כך - יסגור את כל תחנות הרדיו האזורי כי יש להן חלופה ארצית. שורק השיב שהטענה אינה ממין העניין כיוון שהדיון עוסק בשידורי חרום - כפי שהגדיר יו"ר הוועדה - ולנושא ההודעות בחרום יש מענה ראוי מצד כאן מורשת.

הצד הערבי: גם תחנת 'א-שמס' מבקשת התרחבות

בד בבד, דרישה דומה הושמעה גם מטעם תחנת הרדיו הערבית א-שמס, שביקשה לאפשר שידורים גם בדרום, בטענה כי הבדואים בדרום אינם זוכים למענה הולם בשפתם, בייחוד ביישובי הפזורה בנגב.

נציג משרד התקשורת מימון שמילה טען כי ביישובים אלה אין תמיד קליטה לתחנות היהודיות, ואילו א-שמס ורדיו נאס נותרת מוגבלות לשידור אזורי בצפון בלבד. לטענתו, כל אדם זכאי לשמוע התראות בתחנה המועדפת עליו. שמילה לא הזכיר את העובדה שרוב הצעירים הבדואים כלל אינם מאזינים לרדיו, ושרוב המבוגרים הבדואים בכלל מאזינים לחנות רדיו פלשתיניות. גם נציג פיקוד העורף הפריך את דבריו ואמר כי הבדואים אינם צמודים לרדיו ויש להם מענה הולם וראוי בטלוויזיות ובטלפונים סלולריים מדור מתקדם. עוד ציינו בפיקוד העורף כי הפער הקטן באשר להודעות הדריכה מתייחס לפחות מ-150 אלף חרדים בעלי מכשירים כשרים מדור ישן, והוא צפוי להיפתר עם הפסקת השימוש בדור הישן בסוף השנה.

עו"ד זיו מאור מרדיו גלי ישראל ולילך נגיד מרדיו דרום יצאו בתקיפות נגד נסיונות ההתרחבות של התחנות החרדיות. הם הזהירו כי הרחבת תחום הזיכיון, אפילו בצורה מרומזת וזמנית, עלולה לסכן את הרציונל שבבסיס מודל התחנות האזוריות, ציינו כי מדובר במהלך לא חוקי, וכי הדבר ינגוס בשוק הפרסום הקטן ממילא. הם ציינו כי עצם העובדה שהתחנות החרדיות לא מסכימות לוותר על הפרסומות מוכיחה שהאינטרס שלהן מסחרי ולא ביטחוני. הם הבהירו כי רדיו אזורי הוא מוצר מסחרי ולא נועד לתת שידור ציבורי. דרעי מקול ברמה טען מנגד, שהרדיו האזורי הוא גוף דו-מהותי ומפוקח על-ידי הרשות השנייה גם בנושאים שאינם מסחריים.

נגיד ציינה כי גם אם נדרשים שידורים ייעודיים לחרדים בדרום, ניתן לעשות זאת באמצעות פיצול שידורים של רדיו דרום. לדבריה, הרחבה חד-צדדית מצד משרד התקשורת היא הפרה בוטה של ההסכם בין המדינה לרדיו. דרעי ציין כי קול ברמה משדרת עד באר שבע, וחולשת על 80% מאזור זיכיון רדיו דרום. בעקבות כך התפתח ויכוח בינו למאור, שטען כי הדרום אינו בתחום הזיכיון שלו. מאור הוסיף כי בהגדרה אין היום רדיו חרדי: "אין לנו התנגדות שהרדיו ישדר על בסיס דמוגרפי ולא גאוגרפי, אבל מה לעשות שפסיקת בג"ץ אסרה זאת".

בעז אקרמן מ"לובי 99" אמר: "כולנו רוצים להציל חיים, אבל גם בעתות חרום צריך לקיים אותו בניהול תקין - מכרז שוויוני או הליך תחרותי או פטור ממכרז. הדיון אינו מתקיים בחלל ריק אלא ברקע רצונו של משרד התקשורת להרחיב בשגרה את אזורי הזיכיון. תדרי רדיו הם משאב ציבורי מוגבל ושווה המון כסף. אי-אפשר לגנוב סוסים בחסות המלחמה. אי-אפשר לשבור את המודל כדי לענות על צורך נקודתי". עוד ציין אקרמן כי חוק הרשות השנייה מאפשר שידור הודעות ולא שידורים מגזריים וכי החוק מדבר על שידורי בזק ולא על רדיו. מנגד, טען שמילה כי זה כולל את הרדיו לפי פקודת הטלגרף.

צילום: רונן ריינגולד, יונתן שורק

עו"ד רונן ריינגולד ממכון זולת סיכם: "כעת הצורך לא קיים. פיקוד העורף אומר שכעת זה לא מצב חרום. בחרום, המענה צריך להינתן באמצעות השירות הציבורי, קרי התאגיד. התאגיד מאוים ע"י הממשלה. בא לפה מנהל כאן מורשת ואומר - חברים, התבלבלתם - אנחנו נותנים מענה למגזר החרדי. אבל אנשים רוצים 'פתרון מושלם' - שמה שאני שומע ביום-יום, אשמע גם בשעת חרום. ההתנגדות שלנו לזה אינה כי אנחנו מתנגדים לחיי אדם או לחרדים, אלא כי אנו חוששים שהזמני יהפוך לקבוע ויהיה כאן פתח לשימוש לרעה".

לאחר שנוכח כי אין לדיון תוחלת, ביקש היו"ר בצלאל מאגף התקשוב בפיקוד העורף להעביר את התייחסותו בעניי למשרד התקשורת ולוועדה.