''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
28°
ירושלים 22°
חיפה 27°
באר שבע 25°
אילת 31°
מדורים
שימושי PLUS

תחום בסכנה: לימודי ישראל בקמפוסים בארה"ב הולכים ונעלמים

התחום האקדמי שנולד מסקרנות אינטלקטואלית ומחויבות תרבותית - נדחק לשוליים * לימודי ישראל מותקפים מבית ומחוץ, מזוהים כפוליטיים מדי או כלא-רלוונטיים * דוח חדש מציע אסטרטגיה להצלה - ובמרכזה יציאה מהאוניברסיטה אל הציבור הרחב

עידן יוסף
י' תמוז התשפ"ה
מהקמפוס לשוליים [עיבוד AI]
מהקמפוס לשוליים [עיבוד AI]

ניתוח מקיף ופורץ דרך שפרסם המכון למדיניות העם היהודי, מאת החוקרת הד"ר שרה יעל הירשהורן, מצביע על מצבה העגום של ישראל בזירה האקדמית בארצות הברית. מדובר בקריאת השכמה לא רק לאקדמיה, אלא לכל מי שמעוניין בשיח אינטלקטואלי הגון על ישראל.

לפי הדוח, תחום לימודי ישראל מצוי במשבר חריף - ובאופן מדאיג, הוא עלול להיעלם כליל ממפת ההשכלה הגבוהה בארה"ב אם לא יינקטו צעדים דרמטיים. הדה־לגיטימציה הגוברת של ישראל והציונות בקמפוסים האמריקניים, ברקע חרמות ולחצים פוליטיים, הופכת כל עיסוק בישראל ל"פרובוקטיבי" כמעט מעצם טבעו.

משבר זהות מתמשך

באוניברסיטאות רבות אימצו מסגרות חשיבה של לימודי אתניות, תיאוריות פוסט־קולוניאליות, ומודלים של גיוון, שוויון והכלה - שבהם מוזכרת הציונות כמפעל קולוניאליסטי, ולעיתים אף מדכא. בתוך הקשר זה, מורכבויות הזהות היהודית והישראלית נדחקות לשוליים, ונוכחות יהודית־ציונית בשיח האקדמי הפכה למעין חריג.

לדברי הירשהורן, לימודי ישראל - שאמורים לשמש גשר בין ישראל לקהילות היהודיות ולזירה האינטלקטואלית באמריקה - הפכו לתחום שנוי במחלוקת. חוקרים וסטודנטים המעוניינים לעסוק בו נאלצים להיאבק על עצם זכותם לחקור את ישראל בצורה פתוחה, מאוזנת ורב־שכבתית.

הקמפוס כזירה לעימות: ישראל כ"בעיה"


הדוח מתאר כיצד לימודי ישראל סובלים גם מבידוד מוסדי. המוסדות האקדמיים מקבלים תרומות נדיבות ממדינות המפרץ, התומכות בקידום נרטיבים פלשתיניים ומאבקי זהות, בעוד שהתמיכה בלימודי ישראל הולכת ומתמעטת. ישראל משמשת כ"קנרית במכרה הפחם" של האקדמיה: מושא עוין לתגובות רגשיות, לסילוף היסטורי, ולעיתים אף לשתיקה כפויה.

כך נוצר מצב שבו סטודנטים יהודים, המבקשים להתחבר לזהותם דרך מסגרת אינטלקטואלית, נותרים ללא מענה. לימודי ישראל, שיכלו להיות עבורם שער להבנת שורשים היסטוריים ותרבותיים, מוצגים להם כתחום מוקצה - או לפחות כלא רצוי.

מההיסטוריה אל שוקת שבורה


הדוח סוקר בהרחבה את ההיסטוריה של התחום - מהקמת האגודה ללימודי ישראל (AIS) ב־1985, דרך מימון קתדרות באוניברסיטאות מובילות בשנות ה־90, ועד להידרדרות המעמד בעשור האחרון. בעבר נתפס התחום כמרחב אינטלקטואלי חדשני - אך כיום, רבות מהקתדרות פועלות במתכונת מצומצמת, או נשלטות בידי גישות ביקורתיות חד־צדדיות.

כך ניתן להציל את התחום: המלצות הדוח

לפי הדוח, הישרדותו של התחום תלויה ביכולת לבצע ארגון-מחדש עמוק. בין ההמלצות המרכזיות:
* הגדרה מחודשת של מטרות התחום וזהותו האקדמית
* הקמת מסגרות חוץ־אקדמיות כמו בתי מדרש מודרניים, מכוני מדיניות ושותפויות עם ארגונים יהודיים
* הרחבת קהלי היעד - לא רק סטודנטים, אלא גם מחנכים, אנשי מקצוע, מקבלי החלטות וציבור רחב
* יצירת קורסים והכשרות ברמה גבוהה, שיפעלו גם מחוץ לגבולות הקמפוס המסורתי

לדברי הפרופסור שטרן, לימודי ישראל נחוצים היום יותר מתמיד: "דווקא משום שישראל והסכסוך הישראלי־פלשתיני ממשיכים לעמוד בלב השיח הציבורי בפוליטיקה, בתקשורת, באקטיביזם ובדיפלומטיה - תרומתם של לימודי ישראל באקדמיה בארה"ב היא חיונית. עלינו לוודא שישראל תישאר נושא לגיטימי לדיון אקדמי. הישרדותו של התחום איננה עניין מגזרי - אלא אינדיקציה לבריאותה של האוניברסיטה הליברלית, של פלורליזם אינטלקטואלי ושל השיח הציבורי כולו".

האם לימודי ישראל באוניברסיטאות האמריקניות נידונו להיכחד? לא בהכרח. הדוח מציע תוכנית הבראה, אך ההצלחה תלויה במידה רבה ברצון ובמעורבות של קהלים רחבים - בארץ ובעולם. זהו רגע קריטי: האם יימצא הכוח לחדש, לרענן ולבנות - או שנצטרך להיפרד מעוד מרחב חשוב שבו עוצבה דמותה של ישראל בתודעה העולמית.

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה