שר הבריאות הכריע: ישראל לא תצטרף לאמנת WHO - בינתיים

שר הבריאות אוריאל בוסו החליט כי ישראל לא תצטרף בשלב זה לאמנת תקנות הבריאות הבינלאומיות (IHR) של ארגון הבריאות העולמי. מדובר במהלך שישראל הייתה צריכה להכריע לגביו עד ה-19 ביולי, אך בתום שיח ממושך עם משרד החוץ, אנשי מקצוע והייעוץ המשפטי, החליט בוסו שלא להפקיר את סמכויות ניהול משברי הבריאות לידי גוף בינלאומי. "זוהי החלטה אחראית שנועדה להבטיח את האינטרס הלאומי של ישראל", אמר.

המהלך נולד בעקבות מגפת הקורונה. במאי 2022 פתח ארגון הבריאות העולמי בתהליך לעידכון תקנות הבריאות הבינלאומיות (IHR), שהן המסגרת המשפטית המחייבת את המדינות החברות במקרים של מגפות. המטרה: לאפשר תגובה עולמית מתואמת ומהירה לאירועי חירום.

אלא שהטיוטה החדשה כוללת סמכויות חסרות תקדים לארגון ולמנהל הכללי:

* אפשרות להכריז חד-צדדית על מגפה עולמית - גם ללא הסכמת המדינה;
* שליחת פקחים רפואיים למדינות ודרישה לשיתוף פעולה;
* קביעת סדרי עדיפות גלובליים בחלוקת חיסונים וציוד;
* חיוב מדינות להפעיל בידודים, סגרים וחיסונים;
* קביעת תנאים רפואיים לכניסה למרחבים ציבוריים;
* חובת דיווח רפואי אישי באמצעות כרטיס חיסונים דיגיטלי נגיש לארגון;
* דרישה ממדינות לספק סיוע טכני, כספי ולוגיסטי למדינות אחרות לפי שיקול דעת הארגון.
ישראל לא משתכנעת - "סכנה לריבונות"

ההחלטה שלא להצטרף מבוססת, לדברי בוסו, על עקרון-יסוד פשוט: ריבונות מדינת ישראל איננה ניתנת להעברה, גם לא בעת מגפה. עבודת המטה כללה ניתוח משפטי, השוואה לנעשה במדינות אחרות, והתייעצות עם מומחי בריאות ובכירים במערכת הממשלתית.

"מדובר בהחלטה מורכבת ומחושבת, שנועדה לשמור על האינטרס של מדינת ישראל", הבהיר בוסו.

עמותות אזרחיות: ניצחון לריבונות

בקרב גורמים אזרחיים בולטים התקבלה ההחלטה באהדה. יהונתן חיים שגב, יו"ר ארגון "ישראל עצמאית": "לפני יותר משלוש שנים זיהינו את הסכנה. גיבשנו צוות של משפטנים, אנשי רפואה ויועצים מדיניים, והיינו בקשר עם גורמים במדינות נוספות כמו שווייץ וארצות הברית שהביעו דאגה דומה. מעבר לתוכן ההסכם, זיהינו כשל מהותי: הפער שבין הפקידות המקצועית לבין הדרג המדיני. מדובר באנשים טובים, אך חסרי ראייה מערכתית רחבה שכוללת ביטחון, כלכלה וחברה. היעדר הבנה מדינית עמד בבסיס הכשל".

שגב הוסיף: "התקיימו שלוש ישיבות כנסת בנושא, ביוזמת חברי הכנסת לימור סון הר-מלך, אריאל קלנר, יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן ועוד למעלה מ-20 חברי כנסת שתמכו במהלך. השדלנית החברתית היידי מוזס הביאה את הנושא לפתח הכנסת. ישראל היא המדינה היחידה מבין 196 חברות WHO שקיימה ועדות כנסת ייעודיות בנושא. זהו תקדים.

"זה נס שהשר בוסו זיהה את הסכנה. גם הוא וגם יו"ר ועדת הבריאות ח"כ יוני משרקי ראויים לכל שבח. מדובר בהחלטה שתשפיע לחיוב על כולנו. מדובר בהסכם דיקטטורי המאציל סמכויות לארגון על חשבון מדינת ישראל. זה הסכם שלא היינו מרוויחים ממנו דבר, רק מפסידים".

שגב סיכם: "מדובר באירוע היסטורי. החלטתו של שר הבריאות הצילה את ישראל מצרה צרורה. היום הזה הוא יום גדול לדמוקרטיה, לעצמאות ולחופש. אנחנו מברכים את כל מי שפעל להשגת ההחלטה החשובה הזאת".

ח"כ רוטמן ציין כי בעקבות הדיון שקיים בוועדת החוקה, התקיימו דיונים בפרלמנטים שונים שבעולם, שבהם הוחלט להימנע מאישור התקנות, והוסיף: "אני מברך את ידידי שר הבריאות בוסו על החלטתו לעמוד על ריבונותה של מדינת ישראל. כבר לפני שנה קיימנו דיון בוועדת החוקה כדי להתריע על הסכנות שבהצטרפות לאמנה. מדובר לא רק בפגיעה בריבונות אלא גם בבריאות אזרחי ישראל. אני מודה לכל הפעילים שעסקו בנושא לאורך השנים, ולחברי הכנסת שתמכו במאבק".

* ח"כ אריאל קלנר: "מדובר בהחלטה חשובה ששומרת על ריבונות ישראל ומונעת העברת סמכויות חירום לגוף בינלאומי עוין ואנטישמי. במשך למעלה משנה אני מוביל את המאבק נגד האמנה בכנסת, בזירה הציבורית ובזירה הבינלאומית. פנינו עם עשרות חברי כנסת לממשלה, השתתפתי בכנסים עם מחוקקים מכל העולם, יזמתי דיונים בוועדות ופרסמתי מאמרים שחשפו את הסכנות שבהסכם. כשפועלים בעקביות ובנחישות מנצחים. ישראל תמשיך לשתף פעולה רפואית עם העולם, אך לעולם לא תוותר על הזכות לנהל את בריאות אזרחיה בעצמה".

* שי גליק, מנכ"ל עמותת בצלמו: "ברכות לשר בוסו. רק לאחרונה סירב WHO לגנות את הירי לעבר סורוקה, אך מיהר להאשים את ישראל כשמדובר במתקני אויב. זהו גוף אנטישמי וצבוע".

* ארגון בוחרים במשפחה: "ממשלת ישראל עשתה את הדבר הנכון. ארגון הבריאות העולמי הוא בין הגופים הגדולים שמובילים בשנים האחרונות את הרס הערך של המשפחה והרס הזהות האישית. אנו מקווים שההחלטה של שר הבריאות שלא להצטרף לאמנה, היא צעד ראשון בדרך להינתקות מהארגון ומהרעיונות הפרוגרסיבים שהוא מוביל. תודה לכל הפעילים וליהונתן שגב והיידי מוזס שפעלו ללא לאות".

לעומתם, מדענים ואנשי מקצוע מסוימים התריעו בעבר כי היעדר השתתפות במנגנונים עולמיים עלול להרחיק את ישראל ממידע קריטי בזמן אמת, ולהשפיע על זמינות חיסונים ותרופות.

לא סוף פסוק

החלטתו של בוסו אינה חותמת את הדיון. התהליך הבינלאומי לתיקון תקנות IHR עדיין בעיצומו, והטיוטה הנוכחית עודנה פתוחה לשינויים. ייתכן כי בעתיד הקרוב תובא לאישור גרסה מתונה יותר שתענה על דרישות ישראל.

השאלות העיקריות שנותרו פתוחות:
* האם הארגון יסכים להכניס מנגנוני ערעור ולהגביל את סמכויותיו?
* האם מדינות נוספות יודיעו על התנגדות?
* כיצד תיערך ישראל פנימית למשברים עולמיים - ללא סיוע המנגנון הגלובלי?