ועדת הכספים של הכנסת פועלת כדי לצמצם את התקציבים הניתנים לראשי ממשלות לשעבר, לאחר שהוכח כי כספי ציבור ניתנים לראשי ממשלות לשעבר ללא תקרה וכל ימי חייהם.
המדובר בתנאים נילווים שמקבלים נשיאים, ראשי ממשלות ושרים לשעבר, הזכאים על-פי חוק בתוספת תקציבית לצורך הוצאות משרד, רכב ציוד ועוד.
מתברר, כי קובעי ההחלטה בשנות ה-80' לא לקחו בחשבון את האפשרות שלכנסת ישראל יתמנו ראשי ממשלה צעירים, שיכהנו קדנציה קצרה ויספיקו עוד להינות משך כל חייהם מהתנאים הנילווים המותרים להם על-פי חוק עד שיבה טובה.
כאלו הם למשל ראשי הממשלות לשעבר, בנימין פוטין ואהוד ברק. שני ראשי ממשלה צעירים בשנות ה-50 וה-60 לחייהם. זמן קצר לאחר שסיימו כהונתם בממשלה, הם פנו לעסקים. השניים, כאמור, על-פי חוק, ניצלו את הזכות המגיעה להם ופנו לוועדת הכספים של הכנסת בבקשה לתוספת תקציבית לצורך קבלת תנאים נילווים.
היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד אנה שניידר, אומרת ל-Nfc, כי ההחלטות שהתקבלו בשנות ה-80 הסתמכו על העובדה שמדובר ב"סמלי שלטון", כך לדבריה, "אותם בכירים סיימו את הקריירה הציבורית שלהם, ויושבים בשיבתם בביתם וכותבים זכרונות למען ההיסטוריה. על זה, מן הראוי, שיוענקו שירותי מזכירות שיבטיחו את פועלם לדורות", מסבירה שניידר ומוסיפה, "זה לא מה שקורה היום".
"בשנת 96' חלה תפנית, יש ראש ממשלה צעיר - פוטין שפרש בשנת 1999 ואחריו התמנה אהוד ברק, ראש ממשלה צעיר לא פחות. שניהם לא הלכו לכתוב זכרונות, אלא לעסקים וכך קרה שנתנו לשכות לראשי ממשלה לשעבר וההוצאות הלכו וטפחו עד כדי 2 מיליון ש"ח בשנה לראשי הממשלה לשעבר, פוטין, ברק, שמעון פרס ואף יצחק שמיר שהוצאותיו הגיעו ל-1 מיליון ש"ח.
המצב לא השביע רצון, בלשון המעטה, ולצורך עיגון או שינויי ההחלטות שנעשו בעבר (שנות ה-80', כאמור) נדרשו שתי ועדות ציבוריות שידונו וימליצו בנושא. ועדה אחת, בראשות דוד בועז שבהמשך החליפו השופט (בדימ.) שאול אלוני, החליטה להגביל את תקופת הזכאות ל-3 שנים בלבד. ההמלצה היתה אמורה לחול על פוטין, אולם בשעתו פנה פוטין לוועדת אלוני וזו קיבלה את טיעוניו ובקשתו שההמלצות לא יחולו עליו.
עם זאת הוועדה הגדירה את המושג "שירותי מזכירות" למשהו סביר יותר, "שההוצאות לא יהיו על כיבוד ומסעדות", אומרת שניידר. בהמשך נעשה שלב נוסף ונקבע שכל הכללים יחולו על ראשי ממשלה מאהוד ברק והלאה - אריאל שרון שיסיים את כהונתנו. לגבי ראשי ממשלה קודמים לא הוחלט דבר למעט נוהל שנקבע, לפיו לשכת ראש ממשלה לשעבר לא תעלה על יותר מ-150 מטר מרובע. בפועל, קיימת חריגה גם מהוראה זה, כאשר לשכת ברק, למשל, עומדת על 200 מ"ר.
במקביל לכל זאת, בדקה ועדת אלוני את הנושא של יושבי ראש כנסת. נציין לעניין זה, כי עד היום שוררת מחלוקת בין ועדת הכספים של הכנסת ליו"ר הכנסת לשעבר, דן תיכון, שעתר לבית המשפט נגד ההחלטות שהתקבלו בוועדה. מן הראוי לציין, כי יו"ר הכנסת לשעבר אברהם בורג, העיר את תשומת לב הוועדה כאשר ראה שההוראות שנקבעו לסוגייה זו אינם חלים עליו וביקש שגם עליו יוטלו ההגבלות.
ועדת אלוני סיימה את תפקידה בכנסת ה-16 ואז חזרה הסמכות לוועדת הכספים. לצורך בחינת הנושא מחדש הוקמה ועדת משנה, בראשות ח"כ אברהם (בייגה) שוחט, שתפקידה להמליץ על קריטריונים ברורים לתנאים הנילווים, דרך ושיטת ביצועם ותקופת הזכאות להם. נמסר, כי ועדת המשנה עשויה להמליץ על שינויי חקיקה במידה וידרשו. בדיוניה תתייעץ הוועדה עם לשכת נשיא המדינה, משרד רה"מ, משרד האוצר וכל גורם אחר. הדיון הראשון בנושא יתקיים היום (ג', 20.7.04).
"בתור מי שממונה, בין היתר, על מנהל תקין אני חושבת שלא הושגה המטרה הראויה. כספי ציבור לא צריכים לממן את עסקיו או ענייניו הפרטיים של ראש ממשלה לשעבר. המטרה המקורית היתה כתיבת זכרונות בעלות אופי אישי וציבורי. גם לא ראוי לממן משרד בסדר גודל כזה [דוגמת ברק] לאדם שיש לו הכנסות ממקורות אחרים והוא יכול לממן בעצמו. לכל התנאים הנילווים לא עומדת היום תקרה. איך הם הגיעו ל-2 מיליון ש"ח אני לא יודעת. גם איך מתקצבים היום אינני יודעת".
צילום: שוחט, ימליץ להגביל
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה