''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
23°
ירושלים 21°
חיפה 25°
באר שבע 22°
אילת 26°
מדורים
שימושי PLUS

שתי משכורות למילואימניקים - ונפילה חופשית בצפון: דוח העבודה חושף את עומק השבר

דוח העבודה לשנת 2024: שכר חיילי המילואים זינק והשפיע על הממוצע * צעירים בצפון התרסקו תעסוקתית * נשים נותרו בבית, גברים יצאו לעבוד * השכר הציבורי קפא - והפערים הוחרפו * ההתאוששות התאפשרה רק בזכות הזרמת כספים ממשלתיים

עידן יוסף
ז' תמוז התשפ"ה
המילואים שיבשו את הסטטיסטיקה [עיבוד AI]
המילואים שיבשו את הסטטיסטיקה [עיבוד AI]

ממצאים עיקריים:

  • "שכר חיילי המילואים זינק – ושיבש את הסטטיסטיקה" - לראשונה: שירות מילואים הפך לערוץ להכפלת שכר עבור חיילים שהרוויחו פחות מ-9,000 ש"ח. חלקם קיבלו שתי משכורות – גם מהמילואים וגם ממקום עבודתם הקבוע.
  • "צעירי הצפון קרסו: ירידה של 21% בתעסוקה" - בעוד המבוגרים בצפון איבדו עבודה בשיעור של 11%, צעירים בגיל 40-25 פשוט נעלמו מהשוק. תופעה שדורשת מדיניות דחופה.
  • "נשים נשארו בבית, גברים יצאו לחפש עבודה – גם בלי פינוי" - בקרבת הגבול בצפון, גברים חזרו לשוק העבודה בעוד נשים התרסקו תעסוקתית. הסיבות: חרדה ביטחונית וקריסת מסגרות החינוך.
  • "שוק עבודה סתגלן? או שמא תלות בתקציבי פיצוי" - שוק העבודה חזר לתפקד – אך רק בזכות מנגנוני פיצוי ממשלתיים נדיבים. האם זו התאוששות או אחיזת עיניים?
  • "ירידה בהשתתפות, עלייה באבטלה? תלוי איך סופרים" - הגדרה חדשה של "מועסק" הצליחה להסתיר את ממדי הנזק הכלכלי. פערים של עד 5 נקודות אחוז התגלו כשסופרים גם את המילואימניקים.
  • "פערי שכר חריפים: העובדים במשק הציבורי נתקעו מאחור" - בעוד השכר במגזר העסקי טיפס, השכר הממשלתי קפא – ויצר תמריץ שלילי לאנשים מוכשרים להישאר בשירות המדינה.

דוח שוק העבודה 2024 שמפרסם (3.7.25) משרד העבודה חושף את השפעת מלחמת חרבות ברזל על שוק העבודה, מציג תמונה מורכבת: נתוני אבטלה נמוכים לצד ירידה בהשתתפות בכוח העבודה, התאוששות מקומית לצד קריסה אזורית, ועלייה חדה בשכר - רק בקרב קבוצות מסוימות. האם מדובר בחוסן כלכלי - או באשליה תקציבית?

פערי השכר: חיילי מילואים - הטורבו של הממוצע


נתון אחד בלט במיוחד בדוח: העלייה בשכרם של חיילי מילואים. לפי משרד העבודה, חיילים שהרוויחו לפני המלחמה פחות מ־9,000 ש"ח בחודש - זינקו לשכר של שתי משכורות בחלק מהמקרים. איך? רבים המשיכו לעבוד בעבודתם האזרחית תוך כדי שירות, וקיבלו שכר כפול.

החוקרים סבורים כי התופעה תרמה בין 9% ל־11% לעלייה השנתית בשכר הריאלי בישראל - כלומר, תרומת חיילי המילואים לסטטיסטיקה גדולה כמעט כמו זו של כל המגזר הציבורי כולו.

צעירי הצפון - האובדן השקט

הצפון נפגע קשה מהמלחמה, אבל לא כולם נפגעו באותה מידה. בעוד בקרב מבוגרי האזור הייתה ירידה של כ־11% בשיעור התעסוקה, אצל צעירים בני 40-25 נרשמה התרסקות חסרת תקדים של 21.4%. תופעה זו, החורגת ממגמות רגילות, מחייבת מדיניות מיידית להתערבות.

לעומת זאת, בדרום הייתה הפגיעה מתונה יותר. שיעור התעסוקה ירד ב־6.4% בלבד, ו־76% מהמפונים כבר שבו לבתיהם - לעומת 7% בלבד בצפון.

פערים מגדריים: הנשים בבית, הגברים עובדים - גם בלי פינוי

בצפון ובדרום כאחד נצפתה ירידה דומה בתעסוקת נשים - סביב 10-9 אחוזים. אבל אצל הגברים - התמונה שונה: ירידה של 20.1% בצפון, אך ירידה מתונה של 4.7% בלבד בדרום.

ובאזורי החיץ - אלו שלא פונו רשמית - התרחש ההיפוך המפתיע: בעוד נשים נסוגו תעסוקתית, גברים דווקא שבו לשוק העבודה, כנראה מתוך צורך כלכלי חריף. ברקע לכך עומדת קריסת מערכת החינוך ביישובים קרובים לגבול, ששיבשה את שגרת הבית והשאירה נשים רבות בבית.

פערי שכר מגזריים: העובדים במגזר הציבורי נתקעו מאחור

פער עמוק נפער בין המגזר העסקי לממשלתי. השכר במגזר העסקי המשיך לטפס, גם בזכות ההייטק וגם בזכות התאוששות ענפי תעשיה, אירוח ומסחר. לעומתו, המגזר הציבורי הציג קיפאון - וחווה ירידה ניכרת במוטיבציה של עובדים להיכנס אליו.

שכר המינימום, שעלה באפריל 2025 ל־6,247 ש"ח, מהווה כיום רק 42% מהשכר הממוצע במגזר העסקי - ירידה חדה מהשיעור לפני משבר הקורונה.

התאוששות או תלות בתקציבי פיצוי?

שוק העבודה התאושש, כך נטען בדוח. האבטלה ירדה ל־3%, שיעור המשרות הפנויות עלה - אך מאחורי המספרים מסתתרים מנגנונים ממשלתיים כבדים: פיצויים לקרביים, מענקים לעובדים מפונים, ודחיפה אגרסיבית של תוכנית "הזדמנות" בקרב אלפי מפונים מצפון ומדרום.

השאלה שנותרה פתוחה: האם שוק העבודה התאושש בזכות חוסן מבני - או פשוט הוזן על-ידי תקציבי חירום?

ירידה בהשתתפות - תלוי איך סופרים

הדוח מציין כי לפי ההגדרות הפורמליות, שיעור התעסוקה דווקא עלה. אבל אם כוללים גם את נעדרי המילואים ואלו שיצאו מסיבות אחרות - הפער לעומת תקופת טרום-מלחמה מגיע עד ל־5 נקודות אחוז. מדובר, למעשה, בהסתרה מתודולוגית של הפגיעה האמיתית.

ענפי המשק: מי התאושש ומי נשאר מאחור?

בעוד שענפי ההייטק, התחבורה והבריאות רשמו התאוששות נאה ואף גידול במספר המועסקים, ענף הבינוי נותר במשבר עמוק. בסוף 2023 נגרעו ממנו כ־90 אלף עובדים פלשתינים, וב־2024 עדיין כ־9% מאתרי הבנייה לא פעלו. למרות גידול במכסת העובדים הזרים ומענקים לעובדים ישראלים, נותר מחסור של כ־28 אלף עובדים בענף.

גם ענף האירוח והאוכל מתקשה להתאושש - במיוחד בצפון הארץ, בעוד המסחר הקמעונאי הפתיע לטובה בזכות עלייה בצריכה מקומית.

עבודה מהבית והעובדים השעתיים


שיעור העובדים מהבית התייצב על כ־15%, במיוחד בענפי המידע, השירותים הפיננסיים וההיי-טק.

לעומת זאת, עובדים שעתיים - המהווים כשליש מהשכירים - סבלו מתנודתיות תעסוקתית, ירידה בביטחון כלכלי והעדר הגנה ממשלתית אפקטיבית. רבים מהם צעירים, בעלי מיומנויות נמוכות או עובדים מהמגזר הערבי.

בנות הזוג של המילואימניקים - המחיר הנסתר


שיעור התעסוקה של בנות הזוג של חיילי המילואים היה נמוך ב־2.3-1 נקודות האחוז מקבוצות ביקורת. כ־5-3 אחוזים נאלצו להפחית היקף משרה או להיעדר מהעבודה. בזכות הגנות רגולטוריות נמנעה פגיעה חמורה יותר, אך עדיין מדובר בפגיעה משמעותית.

חרדים וערבים בשוק העבודה


הנשים החרדיות והערביות רשמו התאוששות מרשימה, ואף עקפו את רמות התעסוקה שלפני המלחמה. לעומתן, גברים ערבים וחרדים - במיוחד הצעירים - סבלו מירידה תעסוקתית, אף כי בסוף הרבעון הראשון של 2025 ניכרה מגמת התאוששות.

מקצועות במגמת עלייה וירידה


מקצועות בתחום התכנה, הנדסה וטיפול ממשיכים להתחזק - ולעומתם מקצועות המזכירות, מכירה בחנויות ועובדי אדמיניסטרציה נמצאים בנסיגה. הביקוש לעובדי כפיים זינק ב־42% בשנה אחת בלבד, עקב הצורך המיידי בעבודה לא מקצועית בענפים חיוניים.

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה