הסכם שלום דרמטי נחתם בין רואנדה לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו - בתיווך ארה"ב

הסכם שלום דרמטי נחתם בין רואנדה לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (שישי, 27.06.25) בוושינגטון, בתיווך ממשל טראמפ ובשיתוף עם מדינת קטר, בניסיון לשים קץ לעשורים של לחימה עקובה מדם במזרח קונגו. ההסכם כולל נסיגת כוחות רואנדה, שיקום האמון האזורי והסדרה כלכלית - אך גם מעניק לארצות הברית גישה נרחבת למאגרים עצומים של מינרלים, בהם קובלט, טנטלום, ליתיום וזהב, החיוניים לכלכלת הטכנולוגיה הגלובלית.

הנשיא דונלד טראמפ בירך במסיבת עיתונאים בבית הלבן על החתימה, ואמר: "זו המלחמה הקטלנית ביותר מאז מלחמת העולם השנייה - ושמנו לה סוף. הבאנו את הצדדים להסכם, ואנחנו מקבלים זכויות רבות מאוד למינרלים מקונגו. זהו הישג עצום".

תוכן ההסכם - ביטחוני, מדיני וכלכלי

על-פי נוסח ההסכם שנחתם בין שרי החוץ של שתי המדינות, תרז קייקוואמבה וגנר (קונגו) ואוליבייה נדוהונגירה (רואנדה), רואנדה תסיג את כוחותיה ממזרח קונגו בתוך 90 יום. בנוסף, תיאסר כל פעולה צבאית נוספת בגבולות שתי המדינות, ויוקם מנגנון בינלאומי שיפקח על תהליך פירוק וניטרול ארגוני מורדים חמושים - בראשם M23. בתוך שלושה חודשים, תוקם גם מסגרת אינטגרציה כלכלית אזורית חדשה, בחסות אמריקנית.

מזכיר המדינה מרקו רוביו ציין כי "זהו המשך למדיניות השלום האקטיבית של ממשל טראמפ - מרוסיה, דרך המזרח התיכון, ועד אפריקה".

צילום: שרת החוץ של קונגו, תרזה קייקוואמבה וגנר [צילום: מארק שפלביין/AP]

המחיר: גישה אמריקנית למינרלים של קונגו

מרכיב כלכלי מהותי הוטמע בהסכם: ממשל טראמפ וגורמים אמריקניים רשמיים הבטיחו לקדם השקעות תשתית וביטחון בקונגו - בתמורה להענקת זכויות כרייה רחבות לחברות אמריקניות ולבעלות בריתן. מדובר במינרלים החיוניים לייצור סוללות רכב, טכנולוגיות חלל, מכשירים סלולריים, מערכות נשק מתקדמות ועוד.

לפי משרד המסחר האמריקני, שווי המאגרים הלא-מנוצלים בקונגו עשוי להגיע ל-24 טריליון דולר. עד כה שלטה סין ברוב פעילות הכרייה, וההסכם הנוכחי עשוי לשנות את מאזן הכוחות באפריקה.

המכשול המרכזי: M23 לא שותפה להסכם

ההסכם נחתם ללא שיתוף ישיר של ארגון המורדים M23 - הנתמך על-פי הערכות רבות בידי רואנדה - אשר אחראי להשתלטות על ערים ומחוזות חיוניים במזרח קונגו. דובר הארגון, אוסקר בלינדה, אמר כי "כל הסכם שלא נחתם איתנו - נחתם נגדנו".

ארגון האו"ם מתאר את מצב הפליטים בקונגו כאחד המשברים ההומניטריים המורכבים והקשים ביותר בעולם כיום, עם כ-7 מיליון עקורים.

צילום: שר החוץ של רואנדה, אוליבייה נדוהונגירה [צילום: מארק שפלביין/AP]

אזהרות בקונגו: בלי צדק - לא ייכון שלום

ד"ר כריסטיאן מולקה, חוקר מדיניות בקונגו, אמר כי "ההסכם מתעלם מהצורך בצדק לנפגעים ובחקירה של פשעי מלחמה. הוא משקף כפייה פוליטית בין הקורבן לתוקפן - וזה לא בסיס לשלום יציב". גם אקטיביסטים מקומיים בצפון קיוו הזהירו מפני "אמון עיוור בוושינגטון", והדגישו את הצורך בנקיטת צעדים אמיתיים לטובת האוכלוסייה הסובלת.

שורשי הסכסוך: רצח העם ברואנדה והגלישה לתוך קונגו

המלחמה בין קונגו לרואנדה החלה על-רקע רצח העם ברואנדה ב-1994, אז נרצחו בין חצי מיליון למיליון בני טוטסי והוטו מתונים. מיליציות הוטו שברחו לקונגו הפכו בסיס לקונפליקטים עתידיים, ורואנדה האשימה את קונגו בהגנה על מבצעי הטבח. עימותים צבאיים, תחרות על משאבים, ונוכחות של יותר מ-100 קבוצות חמושות הביאו לסכסוך מתמשך שגבה את חייהם של מעל 6 מיליון בני אדם.

שלב הבא: ביקור נשיאי קונגו ורואנדה בבית הלבן

הנשיא טראמפ צפוי לארח בקרוב את נשיאי קונגו ורואנדה בוושינגטון, להשלמת סעיפי הפרוטוקול המלא של ההסכם ולקידום מיזמים כלכליים אזוריים. לדברי מקורבים, הנשיא מתכנן להפוך את ההסכם למודל לפתרון סכסוכים גלובליים נוספים - תוך חיבור הדוק בין שלום לבין כלכלה.

צילום: טקס החתימה בין נציגי רואנדה וקונגו ובנוכחות מזכיר המדינה מרקו רוביו [צילום: מארק שפלביין/AP]