הפרקליטות תחליט בקרוב האם אוריך יועמד לדין בפרשת המסמכים המסווגים

הפרקליטות תחליט בשבועות הקרובים האם להעמיד לדין את יונתן אוריך בפרשת המסמכים המסווגים. במקביל, החקירה בפרשת קטר מצויה בשלביה המכריעים, לאחר שהתחזקו החשדות נגד אוריך, אלי פלדשטיין ושרוליק איינהורן. כך נאמר (24.6.25) בתגובתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה לעתירה לבג"ץ, המבקשת לבטל את חוות הדעת ולפיה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מצוי בניגוד עניינים ואינו יכול למנות את ראש השב"כ הבא.

אוריך הוא מיועציו הקרובים ביותר של נתניהו; פלדשטיין היה דוברו לענייני צבא ועומד לדין בפרשת המסמכים; איינהורן היה גם הוא מיועציו של נתניהו (בנה של פרופ' טליה איינהורן, תומכת בולטת של נתניהו), הוא זומן לחקירה אך שוהה בחו"ל ולא שב ארצה מאז החלה החקירה בפרשת המסמכים. מיארה קבעה שיש להעביר את מינוי ראש השב"כ לשר אחר ולבצע אותו בקפידה מיוחדת. העותרים ונתניהו מבקשים מבג"ץ לבטל קביעה זו.

על פרשת המסמכים אומרת מיארה: "החשד ביחס למעורבותו של אוריך בעניין העברת המסמכים הסודיים לשם קידום אינטרסים פוליטיים של ראש הממשלה התחזק, ובקרוב צפויה החלטה בשאלת העמדתו לדין בפרשה". על פרשת קטר נאמר כי "בוצעו פעולות חקירה נוספות משמעותיות, אשר חיזקו את החשדות נגד איינהורן, פלדשטיין ואוריך. החקירה מצויה בשלביה המכריעים - בשבועות הקרובים צפויות להתבצע פעולות חקירה משמעותיות נוספות", שאת פרטיהן מציעה מיארה למסור לבג"ץ במעמד צד אחד, לצד הערכה זהירה של משך הזמן הדרוש להשלמת החקירה.

לטענת מיארה, ראש השב"כ מעורב באופן אישי ועמוק בחקירות אלו, וזאת "בשים לב לרגישותן הרבה, הן בשל קרבתם של החשודים לראש הממשלה, הן בשל מהותם של החשדות, הנוגעים להיבטים של ביטחון המדינה ולתפקידו של השב"כ למנוע פגיעה בביטחון המדינה... מעורבותו של ראש השב"כ, לרבות באישור החלטות עקרוניות בנוגע למהלכי החקירה ובתכלול פעולות המבוצעות על-ידי מספר יחידות בשב"כ, חיונית" ולא ניתן להעביר אותה לגורם אחר.

עוד טוענת מיארה: "לראש הממשלה היה, ועדיין יש, עניין אישי בתוצאות החקירות... זאת, לא רק בשל מאפייני החקירות, הנוגעות ליועציו הקרובים ולהתנהלות בלשכתו, אלא גם בראי התבטאויותיו המפורשות הקושרות בין החקירות לבין עתידו הפוליטי, ואשר מנסות לייצר גרסה עובדתית המטיבה עם מקורביו ביחס לאירועים הנחקרים, שעה שהוא יודע כי הנושא מצוי בחקירה פלילית".

"התנגדות פוליטית עזה לקיומן"

צילום: מיארה. למנוע אפקט מצנן על החוקרים [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

עוד מזכירה מיארה, כי לראש השב"כ יש סמכויות בנוגע לאופן ניהולו של משפט נתניהו, וכי רונן בר טען שנתניהו פנה אליו בנושא ולמעשה ביקש חוות דעת שתמנע את עדותו מסיבות ביטחוניות. לדבריה, העובדה שנתניהו בחר להודיע על מינויו של דוד זיני לתפקיד ראש השב"כ למחרת פסק הדין בעניינו של בר ובניגוד לבקשתה של מיארה להמתין לחוות דעתה, "מעוררת קושי כפול ומכופל".

מיארה אומרת שאין סיבה להתערבות נדירה בחוות דעתה, וכי נתניהו אכן מצוי "בניגוד עניינים חריף ביותר" בשל שתי החקירות. היא שבה ואומרת כי חוות דעתה מאפשרת מינוי מהיר ותקין של ראש השב"כ, וכי ניתן היה להשלים או לפחות לקדם אותו מאז ניתנה לפני חודש. היא דוחה את הודעתו של נתניהו ולפיה ראש השב"כ הבא לא יעסוק בחקירות בלשכתו: מי שמצוי בניגוד עניינים אינו יכול לקבוע מי יופקד על חקירת מקורביו, ו"קבלת עמדה זו מהווה למעשה גושפנקא לפגיעה בחקירות לגופן" בשל תפקידו החיוני של ראש השב"כ בהן.

"ישנה חשיבות רבה בכך שראש השירות עצמו – הגורם הבכיר ביותר בארגון – יוביל את הטיפול בהן בשירות ויידרש להן, וזאת נוכח ההתנגדות הפוליטית העזה לניהולן, לרבות בהתבטאויות של ראש הממשלה עצמו, ולרגישות יוצאת הדופן שמאפיינת אותן, ובתוך כך לצורך ליתן גיבוי מיטבי לאנשי השירות העוסקים בחקירות במידת הצורך, לשם מילוי תפקידם ללא מורא ולמניעת אפקט 'מצנן' על פעולותיהם".

מיארה מוסיפה: "הניסיון מלמד כי יש קושי רב בביצוע חקירות אלה. על כן, לצד נחישות, נדרשת בהן גם זהירות תהליכית רבה ונקודת מבט רחבה שנתונה לראש הארגון. הדבר נכון ביתר שאת ביחס לחשד לביצוע עבירות ביטחוניות על-ידי הקרובים ביותר לראש הממשלה,
לרבות בנושאים המיטיבים עימו, תוך כדי מלחמה". התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד ענר הלמן, נטע אורן, יונתן ברמן ומטר בן-ישי.