המדינה פיצתה עורך דין על הליך פלילי שנסגר לאחר תשע שנים

המדינה פיצתה ב-470,000 שקל (כולל הוצאות) את עו"ד יוסף וינראוך על ניהול הליכים פליליים נגדו במשך תשע שנים. וינראוך תבע 3.6 מיליון שקל, המדינה דחתה את טענותיו והפיצוי הוסכם בהסכם גישור שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

וינראוך היה בשנים 2006-1987 שותף ומנכ"ל במשרדו של עו"ד מרדכי דגני (משרד דגני-שפירא), אשר סיפק שירותים משפטיים למשרד התחבורה. בתביעתו נאמר כי בשנת 2003 קיבל המשרד תלונה ולפיה חלק מהכספים שגבה משרד דגני עבורו, לא הועברו אליו אלא הופקדו בחשבונות בנק אחרים. באוגוסט 2004 ערך רו"ח יעקב גינזבורג דוח ביקורת שהוגש למשרד התחבורה, ונאמר בו שנמצאו ליקויים בתפקודו של משרד דגני.

הטיפול בפרשה הועבר למשטרה, אשר ביוני 2005 עצרה את וינראוך ודגני בחשד לגניבה בידי מורשה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. לטענת וינראוך, באוגוסט 2005 הכין גינזבורג שתי חוות דעת, שבאחת מהן נאמר שב-683 תיקים לא העביר משרד דגני כספים למשרד התחבורה, ובשנייה נאמר שב-85 תיקים הועברו הכספים לחשבונו הפרטי של וינראוך.

לטענת וינראוך, הוא גילה במקרה בעת חקירתו במשטרה שקיימת חוות הדעת הראשונה, אך רק בהשלמות החקירה בשנת 2013 אישר גינזבורג שהיו שתי חוות דעת שונות. הפרקליטות סגרה את התיק נגד וינראוך בפברואר 2014 לאחר שימוע. הוא טען, כי גינזבורג והמדינה פעלו ברשלנות וגרמו לו נזקים במיליוני שקלים.

המדינה: שיטתיות של משרד דגני

עוד אמרה המדינה, כי ההתנהלות שהובילה לפתיחת החקירה נגד משרד דגני, אפיינה את התנהלותו גם מול גורמים רבים והיא הובילה למספר הליכים משפטיים נגד מנהליו. בשני פסקי דין נקבע, כי המשרד עיכב בידיו כספים של רשות המיסים ושל עיריית טירת כרמל, ולכן הייתה הצדקה לחקירה גם בנוגע לכספי משרד התחבורה.

גינזבורג טען בכתב ההגנה, כי יש לדחות על הסף את התביעה בשל התיישנות, שיהוי, העדר יריבות, העדר עילה והעדר קשר סיבתי. לדבריו, הוא לא התרשל ולא הייתה לו חובת זהירות כלפי וינראוך. חוות הדעת שלו מבוססת על אדנים יציבים מאוד והייתה רק אחד מהנדבכים בראיות נגד וינראוך.

הוא הסביר, כי השמיט את המשפט בנוגע לחשבונותיו של וינראוך לבקשת הפרקליטות, שביקשה להשתמש בה בתביעתה האזרחית נגד וינראוך (שלדברי האחרון נדחתה) וחששה לשיבוש החקירה הפלילית. חוות הדעת המלאה נמסרה לווינראוך כחלק מחומר הראיות בהליך הפלילי, כאשר שוב לא היה חשש לשיבושו. בהמשך ההליך נמחק גינזבורג מן התביעה.