בג"ץ דחה עתירת רשויות ערביות נגד איזורי העדיפות הלאומית

בג"ץ דחה (22.6.25) את עתירתן של שבע רשויות מקומיות ערביות באזור חדרה, ובראשן עיריית אום אל-פחם, נגד אי-הכרה בהן כבעלות עדיפות לאומית. השופטים דפנה ברק-ארז, יעל וילנר ועופר גרוסקופף קובעים, כי העותרות לא הוכיחו שמדובר באפליה אל מול יישובים יהודיים.

העתירה התמקדה במתן מעמד זה על-פי מפת הפריפריה הגאוגרפית, בה נכללים יישובים השוכנים ב"נפות הפריפריאליות ביותר". במסגרת התבחין הנפתי מחושב ממוצע הפריפריאליות של הנפה כולה, באמצעות שקלול של נתוני "מדד הפריפריאליות" של כל הרשויות המקומיות הנכללות בה. מדד הפריפריאליות מחושב על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על בסיסם של שני מרכיבים: נגישות ליישובים אחרים וקרבה למחוז תל אביב. הנפות הפריפריאליות ביותר הן אלו שהמדד הפריפריאלי הממוצע של כלל היישובים המצויים בתחומן הוא הנמוך ביותר.

היישובים העותרים נכללו במפת הפריפריה החברתית, הכוללת את היישובים החלשים ביותר מבחינה חברתית, אך לא במפת הפריפריה הגאוגרפית ולכן לא היו זכאים להטבות בתחום הבינוי והשיכון. העתירה הוגשה בשנת 2020, ומאז נוספו שלושה מבין היישובים למפה הגאוגרפית, ואף נוצרה אפשרות שיישובים נוספים יצורפו אליה.

השופטים אומרים: "מן החומר שהובא בפנינו לא עולה כל אינדיקציה לכך שהבחירה בקריטריון הנפתי נועדה להפלות בין יישובים יהודיים לערביים. לאמיתו של דבר, הונח בסיס לכך שהשיקולים שביסוד מהלך זה היו שיקולי נוחות ומינהל תקין, אשר ברגיל הם שיקולים רלוונטיים, לצד שיקולים ענייניים נוספים.

"כך, המשיבים הסבירו כי החלוקה הנפתית משמשת את משרדי הממשלה באופן קבוע, וכי השימוש בחלוקה זו מקדם ערכים של יעילות, תאימות תפעולית בין-משרדית ועוד. כמו-כן, הובהר כי השימוש בחלוקה נפתית הוא הגיוני מן ההיבט של מדיניות ממשלתית שעניינה קידום של אזור מסוים, בעל רצף טריטוריאלי, להבדיל מקידום של יישובים ספציפיים המצויים באזורים שונים. כל אלו הם שיקולים רלוונטיים ולגיטימיים.

"אכן, השימוש בתבחין הנפתי יכול ליצור מצב שבו יישובים חלשים המצויים בנפה חזקה יותר בממוצע, לא ייכללו במפת הפריפריה הגאוגרפית. אולם, בשים לב לשיקולים העומדים ביסודה של הבחירה לעשות שימוש בתבחין זה, לא מצאנו כי עצם השימוש בו הוא שרירותי או מפלה". את הרשויות ייצג עו"ד סוהאד בשארה, ואת המדינה - עו"ד אבי מיליקובסקי.