התינוקת סופיה, שעמדה במרכז מחדל העוברים בבית החולים אסותא בראשון לציון, תגדל אצל האם שילדה אותה ובן-זוגה ולא אצל הוריה הגנטיים. נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, דחה (22.6.25) את בקשת ההורים הגנטיים לדיון נוסף, לאחר שבחודש שעבר אשרר בית המשפט העליון בהרכב מורחב את הכרעתו של בית המשפט המחוזי מרכז.
"עסקינן במקרה רגיש שברגישים, כואב שבכואבים", אומר עמית. שני זוגות ההורים "עשו כל שביכולתם כדי לממש את חלומם להביא ילד משותף לעולם, ובשל טעות חמורה שאינה באשמתם נקלעו למערכת נסיבות מורכבת אשר הציבה אותם משני צדי המתרס המשפטי. ובתווך – ס', פעוטה רכה בשנים, שה'דלתות המסתובבות' של חייה יושפעו
לעד מנסיבות לידתה ומתוצאת ההליכים המשפטיים בעניינה".
לדברי עמית, "השאלה אם ניתן מלכתחילה לקיים דיון נוסף בפסק דין שניתן בהרכב מורחב, אינה חפה מספקות", וגם לגופם של דברים אין מקום לדיון נוסף. "הנמקת פסק הדין אינה עשויה מקשה אחת, ובחינת חווֹת דעתם של שופטי הרוב מגלה עמדות ותפישות שונות ביחס לחלק מהסוגיות שבמחלוקת", מה שאומר שלא ניתן לגזור מפסק הדין הלכה חדשה - דרישת סף לקיום דיון נוסף.
עם זאת, "מפסק הדין עולה הסכמה רחבה שלפיה זיקה גנטית ליילוד אינה מקנה כשלעצמה ובאופן אוטומטי מעמד הורות על-פי דין", אך קביעה זו איינה חותרת תחת הלכות קודמות בנוגע למעמדה של הזיקה הגנטית, ופסק הדין גם אינו סותר את חוק האימוץ. מדובר במקרה נדיר ביותר, והשלכותיה המעשיות של הקביעה כיצד לקבוע בו את הזיקה ההורית יהיו מוגבלות ביותר, אם בכלל. ניתן לקוות שהמוסדות הרפואיים יפיקו את הלקחים, ושהמחוקק יקבע "מיהו הורה", מוסיף עמית.
לדברי עמית, "בענייננו התבררה המחלוקת שבין הצדדים בפני שלוש ערכאות, בהליכים שהתפרשו על פני למעלה משנה וחצי – רוב ימי חייה של ס' עד כה. טענות הצדדים נדונו לפני ולפנים, והערכאות השונות לא השאירו אבן על אבן בדרך להכרעה בסוגיה הסבוכה שהובאה בפניהן. סבורני כי בעת הזו בשלה העת לשים סוף להתדיינות הממושכת שבין הצדדים, ולאפשר להם להותיר מאחור את משקעי העבר על-מנת לקדם את טובתה של ס'", אם כי ייתכנו מחלוקות נקודתיות בעתיד".
עמית מסיים באומרו: "בסופו של יום, תפקידנו כשופטים מחייב אותנו להכריע – לכאן או לכאן, לשבט או לחסד, גם בנסיבות הרגישות והמורכבות ביותר מבחינה אנושית ומשפטית. בענייננו
נתן בית משפט זה את דעתו, בהרכב מורחב, למכלול השאלות שהתעוררו בהליך, והכריע בהן בדעת רוב. בשים לב לעיקרון סופיות הדיון, ובהיעדר עילה לקיום דיון נוסף, בכך תמה ההתדיינות בנוגע להורות המשפטית של ס'. לא נותר אלא לקוות, כפי שייחלו גם חברי ההרכב בפסק הדין, שנקודת הסיום של ההליך דנן תשמש גם כנקודת פתיחה – לדף חדש, לבניית אמון, ולביסוס מערכת יחסים טובה ומיטיבה בין ס' לשני הזוגות בעלי זיקה ההורית אליה, וגם בין הזוגות לבין עצמם".
ההליכים הקודמים
בפרשה זו הושתלה בטעות הביצית של האם הביולוגית שהופרתה בזרעו של האב הביולוגי, ברחמה של האם היולדת. פסק הדין ניתן בידי השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף ויחיאל כשר. השופט אלכס שטיין הסכים עם הרוב, אך סבר שיש לרשום את האב הביולוגי כאביה של התינוקת בלא זכויות אפוטרופסות. השופטת דפנה ברק-ארז סברה בדעת מיעוט שיש להעביר את הילדה להורים הביולוגיים.
סופיה נולדה ב-26.10.2022. בעת שהאם היולדת הייתה בשבוע ה-28 להריונה נתגלה מום בליבה של העוברית, שבעקבותיו נערכה ליולדת בדיקת מי שפיר שכללה גם בדיקה גנטית. תוצאות הבדיקה העלו, כי אין התאמה גנטית בין העוברית לבין האם היולדת ובן זוגה, נתון שהוביל למסקנה, כי השתלת הביצית המופרית ברחמה של האם היולדת - מקורה בטעות, וכי העוברית נוצרה מזרע וביצית של הורים גנטיים אחרים, שזהותם לא הייתה ידועה אותה שעה. ההורים הביולוגיים אותרו בספטמבר 2023, דהיינו כאשר סופיה הייתה כבת שנה.
בית המשפט למשפחה בראשון לציון קבע, כי בהתאם לטובת הקטינה, יש לקבוע שההורים הגנטיים הם הוריה לפי דין. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וקבע, כי האם היולדת ובן זוגה הם הורי הקטינה לפי דין, וכי יש להותיר אצלם את הקטינה. לצד זאת נקבע, כי טובת הקטינה מחייבת גם שמירה על קשר עם ההורים הגנטיים, במתווה שפרטיו ייקבעו על-ידי גורמי המקצוע. בית המשפט העליון דן בהרכב מורחב בערעורם של ההורים הביולוגיים, וכאמור דחה אותו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה