עובד רשות המיסים, ששימש כסגן מנהל מדור ביחידה מרכזית לעצמאים בפקיד שומה, הורשע על-ידי בית הדין למשמעת בעבירות משמעת חמורות – בהן שימוש לרעה בהרשאות במערכת ממוחשבת, פעולה בניגוד עניינים, וביצוע שינויים בשומות שלא בסמכות ובניגוד לנהלים.
לפי הכרעת הדין, העובד, ברוך יוסף מדרר, תיקן שומות מס לשנים 2016 ו־2019 בחברה של מתלונן שהוא בעל חנות בגדים – וזאת למרות שהמתלונן כלל לא פנה אליו בבקשה, ולמרות שהתיק לא היה באחריותו. השינויים כללו הוספה של 10,000 שקל בכל שנה לצורכי ניכוי במקור, דבר שגרם להשבת מס מיותרת למתלונן בסך כולל של 22,061 ש"ח. רק בעקבות פנייה של יועצת המס של המתלונן – הושב הכסף לקופת המדינה.
באותה תקופה, נפגש העובד עם המתלונן לצורך שכירת דירה לאמו – דבר שיצר ניגוד עניינים ברור, בין שיקוליו האישיים לבין חובתו הציבורית.
ניסיון להסביר בדיעבד – והחמרה בעונש
בפסק הדין נכתב: "אופי מעשיו האמורים של העובד מעידים על חומרתם, לא רק בשל ההפרה הבוטה של ההוראות להן היה כפוף – אלא גם משום סממני הרמייה שנלוו להם והדבקות שגילה בהמשך בהתנהלותו הפסולה. לא זאת אף זאת: הוא תרם לביצוע עבירות מס ופגע בשוויון בנטל".
עוד קבע בית הדין: "הנאשם לא הביע חרטה, לא השכיל להימנע מניגוד העניינים, ואף ניסה להכשיר את מעשיו לאחר מעשה בנימוקים מופרכים ובלתי רלוונטיים".
בית המשפט גיבה את הפסילה
העובד ערער לבית המשפט המחוזי בחיפה על העונש שנגזר עליו – אך ערעורו נדחה. השופט יצחק כהן הבהיר: "המשרד המעסיק מבין היטב את חומרת המעשה והשלכותיו – ואין פסול בכך שבית הדין יעדיף את עמדתו המחמירה על פני עמדת אגף המשמעת".
הענישה שנקבעה:
* נזיפה חמורה
* פיטורים בפועל – עם פיצויי פיטורים מלאים
* פסילה לשירות המדינה, כולל רשות המיסים – למשך שנתיים
המקרה של אותו עובד ממחיש כיצד מעשים שנעשו "בשקט" בתוך המערכת, יכולים לשאת השלכות חמורות – גם ללא מעטפות מזומנים או שוחד מובהק. כשהעובד תיקן שומות שלא באחריותו, לטובת אדם עמו היה בקשר אישי – נפגע עקרון השוויון, נשחק אמון הציבור, והגבול בין שירות הציבור לאינטרס הפרטי היטשטש. בית הדין בחר להחמיר – כדי להבהיר: הקופה הציבורית אינה הפקר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה