רוטמן תקף: "סבלנותי פקעה - אעדיף לחוקק עם שרים בלבד"

במהלך דיון סוער במיוחד שנערך (9.6.25) בוועדת החוקה, הכריז יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן: "סבלנותי פקעה. לא אנהל דיון כששמים לי כיסוי על העיניים. אני מעדיף לחוקק אתכם אבל יודע לחוקק גם בלעדיכם". דבריו נאמרו ברקע דיון בהצעת חוק שנויה במחלוקת, המבקשת להקל את רף ההפללה בעבירת הסתה לטרור. לראשונה נעדרו נציגי המשטרה מהדיון, בעקבות סירוב להשתתפות נציג מחוז ירושלים, מה שהוביל לתיאום בין רוטמן לשר איתמר בן-גביר - ושליחת יועץ השר בלבד.

הסתה - גם בקבוצת וטסאפ משפחתית?

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

הצעת החוק (תיקון מס' 11 לחוק המאבק בטרור) שיזמו חברי הכנסת צבי סוכות, אליהו רביבו, יצחק קרויזר ולימור סון הר מלך, מבקשת לערוך שלושה שינויים עיקריים:

* להמיר את דרישת "אפשרות ממשית" ל"אפשרות סבירה" לכך שפרסום דברי שבח או הזדהות לטרור יוביל למעשה טרור.
* להוסיף עבירה חדשה של פרסום הזדהות עם אדם שביצע מעשה טרור - ללא דרישת מבחן הסתברותי, אך עם יסוד נפשי של הזדהות.
* לאפשר למשטרה לפתוח בחקירה גם ללא אישור פרקליטות.

עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה, הבהיר: "במציאות, קשה להעריך מה יהיה הפער בין 'אפשרות ממשית' ל'סבירה'. עם זאת, הרף החדש דורש עדיין זיקה תוצאתית בין הביטוי למעשה הטרור, וכך שומר על עקרון הנזק שהוא יסוד מקובל במשפט הפלילי".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

עו"ד לילך וגנר, משרד המשפטים: "שינוי כזה יקל על ההוכחה אך עלול להוביל להפללת יתר. יש לבחון בזהירות את ההשלכות".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) התריעה: "אי אפשר לוותר לגמרי על היסוד ההסתברותי. נגיע למצב שבו ייפתחו חקירות על אמירות עמומות, אפילו בתוך קבוצות וטסאפ משפחתיות".

רוטמן השיב: "בניית היסוד בשלב טרום החקירה מותירה מקרים חמורים מחוץ לתחולת החוק. ההצעה נועדה להקל על פתיחה בחקירה ובהמשך גם על הרשעה".

ח"כ יואב סגלוביץ' מחה: "בדיון כזה חייב להיות נציג משטרה. התנהגות השר בן-גביר פוליטית מכוערת ובלתי תקינה, ואתה נותן לזה גיבוי". רוטמן השיב: "הפרקליטות נתנה מידע לא נכון, והמשטרה מנעה הגעת נציג שחשף מידע שסתר את עמדתם. לא ארשה מידע מסונן. הגורם האחראי כלפיי הוא השר, ואם המשטרה מסרבת - יישר כוח לשר בן-גביר".

עו"ד שלומי אברמזון מהפרקליטות: "העברנו נתונים מדויקים. כל טענה נבדקה והוסרה. לא הוסתר מידע מהוועדה".

עו"ד וגנר: "מעולם לא נתתי מידע מטעה לוועדה ומעולם לא שיקרתי. לפי תקנון הכנסת, שר יכול להורות שלא יגיע נציג רק אם הוא מגיע בעצמו".

עימות על הסרת היסוד ההסתברותי

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

הוועדה דנה בהצעה לקבוע עבירה עצמאית על פרסום דברי הזדהות עם מבצע מעשה טרור, ללא יסוד הסתברותי אך עם יסוד נפשי. רוטמן הסביר: "כשאדם אומר 'כל הכבוד ליחיא סינוואר', מדובר בהזדהות עם טרור. הנפת דגל חמאס או השמעת המנון חמאס זו הוכחה מספקת".

עו"ד בליי התריע: "בהיעדר יסוד הסתברותי, העבירה תחול גם על מקרים שאינם מסוכנים בפועל - ותוביל להפללת יתר. יוגשו חקירות רבות, אך בסוף התביעה תיאלץ לסנן".

עו"ד אברמזון: "אתה פוגע בהרתעה. אם תיצור עבירה קלה יותר - יעדיפו להעמיד עליה לדין, במקום על סעיף קיים עם עונש כבד יותר".

הישגים לצד ביקורת

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

למרות העימותים, רוטמן ציין את הישגי מערכת האכיפה מאז מבצע חרבות ברזל: "עברנו מ־5-10 כתבי אישום בשנה למספרים תלת ספרתיים. אך עדיין, החסר ההסתברותי נותר חסם לפתיחת חקירות".

עו"ד יאיר מתוק, המשרד לביטחון לאומי: "התיקון מקובל עלינו. מדובר בחזרה לנוסח הממשלתי המקורי בחוק המאבק בטרור".

עו"ד גיל שפירא, הסניגוריה הציבורית: "מדובר בהפללה מסוכנת של אוכלוסיות נורמטיביות. אבקש לשקול מחדש את הורדת הרף".

בסיום הדיון, רוטמן סיכם: "אם לא אקבל את כל חוות הדעת והמידע, לרבות תשובות לשאלות שהעברתי אחרי פסח - מה שקרה היום למשטרה יקרה גם למשרד המשפטים. כל השיח יתנהל ביני לבין השרים בלבד. אתם מחויבים לחוק כמו כולם".