קיש מציג: מיצ"ב בתנ"ך, סיורים לירושלים והנחת תפילין בבתי ספר

אחרי כשנה של דיונים בוועדת המשנה להגות יהודית במערכת החינוך, הציג (9.6.25) שר החינוך יואב קיש את הרפורמה החדשה שזכתה לשם "שורשים - התוכנית הלאומית לזהות יהודית וציונית". הרפורמה מבקשת להפוך את לימודי התנ"ך והזהות היהודית ממקצועות בחירה לשיעורי חובה בכל שכבות הגיל במערכת החינוך, לרבות בחינוך הממלכתי החילוני.

עיקרי הרפורמה: מבחן מיצ"ב חדש – "מבחן תנופה" – שייערך לכל תלמידי כיתה ד' או ו' (ההחלטה על השכבה תתקבל בקרוב), והכפלת התקציב לתוכניות מורשת יהודית־ציונית במסגרת הגפ"ן מ־1% ל־4%, כלומר כ־120 מיליון שקלים. התקציב החדש יכלול גם התאמות למורשת הדרוזית והצ'רקסית.

לצד תוכנית הלימודים, הוצגה מדיניות חדשה ולפיה "כל נער יוכל להניח תפילין בתחומי בית הספר", כהגדרת השר קיש. לדבריו: "אני רוצה להסתכל על התנ"ך כעוגן מרכזי בזהות היהודית שלי. זה לא עוד ספר".

"הילדים שלנו לא למדו תנ"ך שנים"

יו"ר ועדת המשנה, ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, אמרה בדיון: "היה פה רצון קולקטיבי שצריך להחזיר את היהדות, התנ"ך והמקרא לילדים שלנו ולהילחם בבורות שפשתה. השר לקח לתשומת לבו את הדברים שעלו בדיוני הוועדה וגיבש תוכנית. כצעד ראשון – זה נראה נפלא, הצלחה פנומנלית".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

בהמשך שיבחה את עבודת הוועדה למרות מחסור בתקציבים ובכוח אדם: "התרחש כאן קסם כפול. יש פה חברי כנסת שלאורך שנים לא הצליחו לעשות שינוי כזה".

חלק מההורים שנכחו בדיונים לאורך השנה העידו כי ילדיהם בתיכונים ובחטיבות הביניים לא למדו תנ"ך במשך חודשים ואף שנים. לדבריהם, התהליך ההדרגתי של הפיכת מקצועות התנ"ך והמורשת לבלתי מחייבים פגע בזיקה למסורת ובתחושת השייכות.

שר החינוך יואב קיש הודה לוועדה על עבודתה: "הוועדה ראתה בנושא הזה דגל ודחפה אותו. שיתוף הפעולה פה הוא סופר חשוב, גם לעתיד".

ארגון "חותם" בירך על עיגון זכותם של תלמידים להניח תפילין בבית הספר: "מדובר בצעד מתבקש לאור רדיפת הסממנים היהודיים במערכת החינוך. עם זאת, הצהרות אינן תחליף למדיניות ברורה. נדרשת אכיפה אפקטיבית, שתבטיח שכל תלמיד יוכל להניח תפילין בגאווה ובביטחון".

לעומתו, עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון תקפה בחריפות את הרפורמה. עו"ד אורי רגב, מנכ"ל העמותה, מסר: "השר מתנגד לגיוון בחינוך יהודי. הוא שולל ממשפחות חילוניות את הזכות לחינוך חילוני במסגרת הממלכתית, ומוציא עמותות פלורליסטיות מתוכניות הזהות. כשהוא מפריד בין ציונות לערכים אוניברסליים – הוא מתעלם ממגילת העצמאות שמחברת ביניהם". רגב טען כי הרפורמה מבטאת העדפה ברורה לזרם הדתי והחרדי, על חשבון הציבור החילוני.

פרטי הרפורמה: מה ישתנה במערכת החינוך?

* הפיכת לימודי תנ"ך לזהות חובה בכל שכבות הגיל
* מבחן מיצ"ב (תנופה) בתחום התנ"ך לתלמידי ד' או ו'
* הרחבת תקציב הגפ"ן (תוכניות תרבות יהודית) מ־1% ל־4%
* עיגון זכות הנחת תפילין בבתי ספר בחוזר מנכ"ל
* שיעור חדש: "בשבילי המורשת" לתלמידי כיתות ב'-ו'
* אכיפת חובת ביקור בירושלים בכלל מוסדות החינוך

הרפורמה של משרד החינוך, הנתמכת על-ידי ועדת המשנה להגות יהודית בכנסת, מסמנת שינוי כיוון חד בנוגע לתפקידה של מערכת החינוך בעיצוב זהות יהודית־ציונית. אך כמו כל שינוי עמוק בתחום הערכי־תרבותי, היא צפויה להמשיך לעורר מחלוקת ציבורית רחבה. האם מדובר בהחזרת שורשים - או בכפיית השקפת עולם אחת על כלל התלמידים? על כך יתנהל כנראה הוויכוח בשנים הקרובות.