האלרגיה שמתחילה כבר בתינוקייה: איך סגנון החיים שלנו מייצר מגפה חדשה

בעולם שבו המקרר מלא, הבית מצוחצח, ובקבוק החיטוי הפך לחבר קבוע בתיק ההורים — מחלה עתיקה אחת עושה קאמבק: האלרגיה. לא רק שמדובר בעלייה בשיעור החולים, אלא גם בשינוי דפוסי החשיפה, הסיכון ואפילו המוות. "היום אלרגיה היא כבר לא מכת גורל אלא תוצר של בחירות חיים", מסביר הפרופסור ארנון אליצור, מומחה באלרגיה בילדים ומבוגרים ומי שעומד בראש המכון לאלרגיה, אימונולוגיה וריאות ילדים במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא).

איך זה קרה? כך נהיינו אלרגיים

"המדע נגד האימא הפולניה", צוחק אליצור, "היא רוצה שהכול יהיה סטרילי — המדע אומר: זו בדיוק הבעיה".

החיידקים שמצילים אותנו

למעשה, מסתבר שמה ששומר עלינו מאלרגיה הוא לא רק מזון אלא חיידקים. מחקרים מראים שילדים שגדלים בחווה, ששותים חלב לא מפוסטר (למרות שזה בהחלט לא מומלץ) ונחשפים לחיות משק — חולים פחות באלרגיות. ולא רק בגלל הבוץ: אחת הסיבות היא מולקולה בשם LPS שנמצאת על פני חיידקים ומכוונת את המערכת החיסונית להתנהג אחרת. זה אפילו משתנה לפי מבנה גנטי: אותו גן - תוצאה שונה, בהתאם לסביבה.

אלרגיה: לא מה שחשבתם

"אנחנו רואים הורים שמגיעים עם תינוק שיש לו אטופיק דרמטיטיס, ובטוחים שמדובר באלרגיה למזון", מספר אליצור. "אבל זו טעות. הפריחה הזו לא נגרמת ממזון - אלא ממבנה עור לקוי".

כך גם בלבול נפוץ נוסף: אלרגיה לחלב ≠ אי-סבילות ללקטוז. אלרגיה העלולה לגרום לתגובה אנפילקטית, אי-סבילות היא אי-נוחות עיכולית. ההבדל קריטי - והאבחון חיוני.

סיפור הבמבה ששינה את העולם

צילום: [צילום: משה שי/פלאש 90]

בשנים האחרונות התהפכה תפיסת ההתמודדות עם אלרגיה למזון. בעבר, המליצו להורים לדחות חשיפה לבוטנים. אך מחקר דרמטי גילה: ילדים שאוכלים בוטנים בגיל צעיר — סובלים פחות מאלרגיה לבוטנים.

כך נולדה המלצה עולמית חדשה: לחשוף תינוקות (בסיכון!) לבוטנים בגיל 6-4 חודשים. לא רק תבחיני עור — אלא ממש אכילה. כך נמנעת התפתחות האלרגיה. תבחיני עור הם בדיקה רפואית פשוטה לגילוי רגישות לחומרים אלרגניים. הרופא מטפטף טיפות מתמציות של חומרים נפוצים (כגון בוטנים, ביצים, שומשום, או אבק הבית) על פני העור — לרוב על פנים האמה — ומבצע גירוי עדין בעזרת מחט קטנה. לאחר כ־15 דקות בודקים האם נוצרה תגובה מקומית: נפיחות, אדמומיות או גרד. תגובה כזו מצביעה על סבירות לאלרגיה. עם זאת, בדיקה חיובית לבדה אינה מוכיחה קיומה של אלרגיה — ולכן חשובה ההתאמה לתסמינים ולנסיבות הקליניות, ואין צורך לקיים בדיקות אלה באופן שגרתי.

חלב: האויב הסמוי

אבל המזון המסוכן מכולם? חלב. אלרגיה לחלב היא הנפוצה ביותר בין מקרי המוות האלרגיים בישראל. דווקא חלב, שנמצא כמעט בכל מוצר, מקשה להימנע ממנו — והתוצאה עלולה להיות קטלנית. הסיכון גבוה יותר בקרב מתבגרים וחולי אסטמה.

לפיכך מקרה של חלב, יש חשיבות יתרה למניעה ראשונית: ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי היא להניק במשך לפחות 6 חודשים. אולם מה קורה בתינוקייה? מחקר ישראלי מצא ש־95% מההורים חשבו שתינוקם יונק בלבד — אך בפועל, במקרים רבים, התינוק קיבל פורמולה בלי ידיעתם. לא פחות ממדהים. מה המשמעות? מתן של תוספת פורמולה בימים הראשונים לחיים, בתינוק שמיועד להנקה בלעדית בהמשך, מעלה את הסיכון לאלרגיה לחלב.

מה עושים אם כבר התפתחה אלרגיה? טיפול בחשיפה

הבשורה האמיתית: היום אפשר לטפל באלרגיה. באמצעות טיפול חשיפתי הדרגתי, המכונה השראת עמידות ("דסנסיטיזציה" או קיהוי-רגישות), אפשר לאמן את הגוף לא להגיב באלימות למזון. זה עובד היטב עם רוב המזונות - בוטנים, ביצים, אגוזים ושומשום. חלב קשה יותר, אך עדיין בר טיפול.

המטרה: לעבור ממצב של חרדה מתמדת — למצב שבו הילד מוגן, ובחלק מהמקרים גם נרפא לחלוטין.

מהפכת החשיפה

המכון בניהולו של הפרופסור אליצור הוא מהמובילים בעולם בתחום. כאן בודקים את המיקרוביום — אוכלוסיית החיידקים במעיים - ורואים כיצד טיפולים משפיעים עליה. עוקבים אחרי אלפי ילדים, בודקים, מאבחנים ומטפלים - ומעבירים את הידע הלאה, גם למדינות אחרות.

עצות מעשיות מהשטח

בהרצאה שמסר במסגרת מיזם 10k, הפרופסור אליצור עונה גם לשאלות הקהל ומבהיר: לא כל גירוי עורי או אודם סביב הפה הוא אלרגיה. חשוב לא לעשות בדיקות אלרגיה למזון שלא נצרך בעבר — אלא רק לאחר הופעת תגובה. הורים שמתלבטים, מוזמנים לגשת לאלרגולוג, אך לא למהר לקטלג כל תגובה כאלרגית. תינוקות יכולים לאכול טונה גם אם הם רגישים לדגים אחרים, כי הטונה דלה במיוחד בחלבון האלרגני.

ומה לגבי דבש? אין בעיה מבחינת אלרגיה — אך אין לתת לפני גיל שנה בשל סיכון לזיהום מסוג בוטוליזם. ולגבי אלרגיה לתרופות — במקרים רבים, בפרט בפיניצילין, מדובר באבחנה שגויה. הפרופסור אליצור ממליץ לבדוק אפשרות להסרה מהרשומה הרפואית, כדי למנוע הימנעות מיותרת. כדאי להתייעץ על כך עם ארלגולוג.

אז מה עושים?

* מניקה? השתדלי להימנע מתוספות חלביות בימים הראשונים
* תינוקך הגיע לגיל 6 חודשים? חשפי אותו באופן קבוע לבוטנים וביצים (בהדרגה ובהשגחה!)
* מתבגר עם אסטמה ואלרגיה למזון? ודאי שהאסטמה שלו מטופלת היטב, וכמובן שיש עליו אפיפן - הוא עלול להציל את חייו
* חושד באלרגיה? גש לבדיקה - אבל זכור - לא כל פריחה היא אלרגיה.

למרות העלייה החדה באבחונים, ולמרות הסיכון הבריאותי - הסיפור האלרגי של הדור שלנו הוא לא רק סכנה אלא גם הזדמנות. לגלות, להבין, ולמנוע. עם ידע, אחריות וקצת פחות היסטריה — כולנו נוכל לנשום לרווחה.

צילום: הפרופסור ארנון אליצור [צילום: המרכז הרפואי שמיר]