העליון בארה"ב מקל על בני קבוצות רוב להוכיח אפליה במקום העבודה

בית המשפט העליון של ארה"ב קובע (5.6.25), כי מי שנמנים על קבוצות רוב באוכלוסייה האמריקנית, אינם צריכים לעמוד ברף גבוה יותר מבני קבוצות מיעוט, בבואם להוכיח שהופלו במקומות עבודתם. בית המשפט קיבל פה אחד את תביעתה של לבנה הטרוסקסואלית, אשר טענה שמקום עבודתה העדיף על פניה עמיתים הומוסקסואליים.

הפסיקה תקל על בני קבוצות רוב להוכיח שהם הופלו במקומות עבודתם לטובת בני קבוצות מיעוט. תשעת השופטים (ששת השמרנים ושלוש הליברליות) פסלו קנה מידה בו משתמשים כמעט מחצית מבתי המשפט הפדרליים בארה"ב, ולפיו בני קבוצות רוב (לבנים, גברים והטרוסקסואלים) צריכים לעבור רף גבוה יותר מאשר בני קבוצות מיעוט בבואם להוכיח אפליה במקום העבודה.

מרלין איימס טענה, כי קביעת רף שונה לקבוצות שונה היא בלתי חוקתית. היא הגישה תביעה נגד הסוכנות המדינתית באוהיו המפקחת על בתי כלא לקטינים, אך הערכאות הנמוכות יותר קבעו שלא עמדה ברף הנדרש ממנה לאור היותה לבנה הטרוסקסואלית.

איימס הועברה ב-2020 מתפקידה כמנהלת במחלקה לשירותי נוער באוהיו, ובמקומה מונה גבר הומוסקסואל צעיר יותר. איימס טענה, כי לסבית בעלת כישורים פחותים משלה הועדפה על פניה במינוי לתפקיד ניהולי אחר, למרות שתחילה לא הביעה עניין באותה משרה. כאמור, התביעה נדחתה בערכאות הנמוכות יותר לאחר שנקבע, כי עליה להוכיח שהמעסיק מפלה בצורה חריגה בני קבוצות רוב, אשר לא סבלו מאפליה בעבר. כאשר מדובר בבני קבוצות מיעוט, ההנחה הבסיסית היא שהם מופלים לרעה.

פסק הדין ניתן במקביל לפעולותיו הנמרצות של ממשל טראמפ נגד מדיניות ה-DEI - גיוון, שוויון והכלה. טראמפ ואנשיו הורו להפסיק מאות יוזמות כאלה, פיטרו אלפי עובדים שעסקו בהן ואף טענו כלפי בכירים שהודחו, כי הם עסקו יותר מדי ב-DEI על חשבון משימותיהם האחרות. תביעתה של איימס אינה נוגעת במישרין ליוזמות כאלה, וכאמור פסק הדין ניתן גם על דעת המיעוט הליברלי בבית המשפט, אך המקרה יגביר את הלחץ על המגזר העסקי להבטיח שוויון גם למי שלכאורה אינם זקוקים להגנה עליו.