עתירה: חוק מכשיר בדיעבד פלישה של מתיישבים יהודים לשטחי מרעה

הכנסת אישרה חוק שמטרתו להכשיר בדיעבד פלישה של מתיישבים יהודים לשטחי מרעה והקמת בתי מגורים בהם. כך טוענת החברה להגנת הטבע, המבקשת מבג"ץ (5.6.25) לבטל את החוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה שאושר סופית בחודש מארס.

לטענת החברה, החוק מאפשר "הקמה של בתי מגורים והתשתיות הנדרשות לקיום חווה חקלאית בלב השטחים הפתוחים המוגנים בישראל, לרבות בגנים לאומיים ושמורות טבע. לב ליבה של ההצעה הוא סעיף 'הוראת מעבר', המאפשר הכשרה גורפת בדיעבד של כמה עשרות חוות רעייה קיימות אשר הוקמו שלא כדין. זאת, תוך שלילת שיקול הדעת של המאסדרים הרלוונטיים, לרבות של מוסדות התכנון, ועקיפה של מדיניות התכנון הארצית".

לדברי החברה, ברחבי הארץ - ובעיקר בגליל ובנגב - קיימות עשרות חוות רועים בלתי חוקיות, בשטחים פתוחים שבהם אסורה הבנייה למגורים. נגד רבות מהן ננקטו הליכי אכיפה, הריסה ובינוי, ובית המשפט העליון אף ציין ש"מדובר בתופעה פסולה שיש לעקור מהשורש". אולם "בשנים האחרונות, בעלי החוות הללו הצליחו לרתום לטובת עניינם חברי כנסת אשר תומכים בהקמת החוות, על-רקע תפיסתם הפוליטית כי מדובר בחוות השומרות על קרקעות המדינה מפני פלישת ערבים.

"בעקבות זאת, במשך מספר שנים קודמה הצעת חוק בנושא, שמטרתה הייתה להכשיר בדיעבד את חוות הרועים, ובעיקר לאפשר הקמה של בתי מגורים בשטחי המרעה, בטענה כי בשטחי מרעה נדרשת שמירה צמודה על העדרים נוכח פשיעה חקלאית". בשל לחצים פוליטיים אושרה לפני שלוש שנים תוכנית מתאר ארצית המאפשרת להקים מבנה שומר קטן בשטחי הרעייה, אך היא שללה לחלוטין בנייה למגורים בהם, נאמר בעתירה.

עקב כך, ממשיכה החברה, אישרה הכנסת את החוק הנוכחי, המאפשר הקמת מגורים לרועה ומשפחתו, תוך עקיפת התכנון הארצי, שלילת שיקול הדעת של מוסדות התכנון ומתן פריבילגיה בקרקעות הציבור ללא מכרז או הליך שוויוני אחר, ותוך שנאסר על רשות מקרקעי ישראל לגבות מהם דמי שימוש ולהגיש תביעות כלשהן נגדם. הפגם שבחוק בא לידי ביטוי גם בכך שאכיפתו לא נמסרה כמצופה למשרד החקלאות, אלא למשרד ההתיישבות בראשותה של אורית סטרוק, נטען עוד. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד אסף רוזנבלום ואסף בן-לוי.