"זה לא תפקיד של ממשלה זרה לקדם מדינה פלשתינית": ועדת החוקה מתקדמת עם חוק התרומות לעמותות

במהלך דיון סוער (28.5.25) בוועדת החוקה, קודמה הצעת החוק השנויה במחלוקת שמבקשת להטיל מס בגובה 80% על תרומות מישות מדינית זרה לעמותות ישראליות, ולשלול מהן את הזכות לפנות לערכאות - כל עוד אינן נתמכות על-ידי המדינה. החוק, שיזמו ח"כ אריאל קלנר ויו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן, מעורר ביקורת חריפה מצד חברי אופוזיציה, מומחים משפטיים וארגוני מגזר שלישי.

במהלך הדיון, חשף ח"כ רוטמן: "רשות התאגידים פתחה ב-50 פיקוחים פרטניים, ומכאן נגזר שמדובר לפחות ב-250 הפרות פוטנציאליות - ארבעה דיווחים רבעוניים, דיווח מילולי ודיווח כספי. מדובר בחוק שעבר כבר לפני 18 שנה ויש בידינו כלי אכיפה מגוונים".

לדבריו, "לפי הנתונים שהוצגו, 10 מתוך 40 עמותות לא דיווחו - כלומר רבע מהן. גם אם המספר הכללי גבוה יותר, זה עדיין חמור. איך ייתכן ש־18 שנה אחרי חקיקת החוק אתם עדיין בגיבוש מדיניות מה לעשות כשמפרים אותו?".

ביקורת נוקבת: "חוק השתקה", "פגיעה בחברה האזרחית", "ליאביליטי"

ח"כ אורית פרקש הכהן תקפה את המהלך: "ביום ה-600 למלחמה, עם חטופים בעזה, גירעון, הכרה במדינה פלשתינית - אתם מתעסקים בחוק עמותות שיפגע בחופש ההתארגנות. הממשלה הזו הפכה לליאביליטי הגדול בישראל".

גם ח"כ קארין אלהרר הצטרפה: "אנחנו במלחמה הארוכה בתולדות המדינה, מדממים בלי תקווה - ואתם עסוקים בחוק שיפורר את החברה הישראלית. מדובר בתמרור אזהרה לכל מי שרוצה לתרום למטרות מצוינות כמו נשים, נוער להט"בי ואחרים".

ח"כ אלון שוסטר זעם: "למה צריך את החוק הזה עכשיו, בזמן מלחמה? למה להשחית זמן במקום לקדם חוקים שיעזרו לאזרחי ישראל?"

קלנר: "החוק הזה נועד להיאבק בזיהום השיח האזרחי"

ח"כ אריאל קלנר, יוזם ההצעה, הבהיר: "ב-2019 הממ"מ מצא שתלונות 'אם תרצו' נכונות. כשממשלות זרות מזהמות את השיח האזרחי האותנטי, צריך להיאבק. זה לא תפקיד של ממשלה זרה לקדם מדינה פלשתינית באמצעות לובינג, עמותות וחברה אזרחית".

הוא אף טען כי "אני מחזיק תלונה על עמותה שהפרה את חובות הדיווח פעם אחר פעם, ורשם העמותות רק דרש ממנה להגיש דיווחים - בלי סנקציה כלשהי".

רשות התאגידים: מאות עמותות נבדקות, עיצומים על חל"צים - לא על עמותות

עו"ד שירן שושנה מרשות התאגידים חשפה: "בשנים 2023-2020, מתוך כ-40,000 עמותות, כ-200 דיווחו על תרומות מישות מדינית זרה, מתוכן כ-130 אינן מתוקצבות על-ידי המדינה. אצל כ־20-40 מהן זה עיקר המימון. נערכים פיקוחים רוחביים, והחל שימוש בסנקציות כספיות - אך כרגע רק כלפי חל"צים. בנוגע לעמותות, פועלים לתיקון החוק שיאפשר עיצומים".

היא ציינה: "מתוך 100 עמותות שנבדקו - 5 לא עמדו בחובות הדיווח. עמותות רבות כלל לא יודעות שהתרומה שקיבלו נחשבת למימון זר. אנחנו שולחים 600 מכתבי התראה בשנה לחל"צים ומגבשים כעת מדיניות גם לעמותות".

עו"ד לירן שאולוף מהרשות הוסיף: "אנחנו בודקים תחילה תרומות נמוכות - כ־100,000 ש"ח - כדי להפיק לקחים. מתוך 100 עמותות שכבר נבדקו, אנחנו כעת בשלב מתקדם עם כ-90 מהן".

חילוקי דעות סביב משמעות התלונות

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

ח"כ גלעד קריב הביע חשש ממדרון חלקלק: "זה יגיע לחוק שאוסר כלל הקמת עמותות כאלו. בדקתם בכלל אם יש חובות גילוי דומות על הכסף הקטרי?"

ח"כ אלהרר השיבה לרוטמן: "להגיד שיש 50 תלונות בלי לפרט אם זה על עמותה אחת או 50 שונות - זה לא רציני".

עו"ד שושנה הבהירה בתגובה: "מדובר על פניות נפרדות על 50 עמותות".

עימות על השלכות החוק

ח"כ סימון דוידסון הזהיר: "יש פרויקטים של האיחוד האירופי למען נוער בסיכון ואנשים עם מוגבלויות - המגזר השלישי עושה עבודה טובה יותר מהמדינה. אם יוטלו מיסים, הכסף הזה יפסיק לזרום. גם מ־7 באוקטובר, המגזר הזה עזר הרבה יותר".

ח"כ נעמה לזימי תהתה: "האם תידון גם השפעת החוק על ניצולי שואה? פילנתרופים התריעו מפני כך בפני שר החוץ".

חכ"ל מוסי רז טען: "החוק הזה פוגע בדמוקרטיה וביחסי החוץ. במקום להתמודד עם אנטישמיות או דה-לגיטימציה - אנחנו עלולים להיות ממוסים על תרומות תמימות. אדם שהורשע ברצח יכול לתרום, אבל מדינה מסודרת תיענש?".

"ירושלים דלמטה": הדוגמה של בצלמו

שי גליק, מנכ"ל 'בצלמו', סיפק דוגמה לבעיה: "שמעתם על עמותה בשם 'ירושלים דלמטה'? 99% ממימונה מגיע מממשלות בריטניה וקנדה. אין דיווחים, לא ברור מה היא עושה. זו חברת קש של 3 ש"ח. זו בדיוק הסיבה לחוק - ממשלות זרות לא אמורות לממן פעילות פוליטית בישראל".

ח"כ דוידסון ענה לו: "יש 100 מיליון דולר שנכנס עכשיו לעזה - ואיש לא יודע מה עושים איתו".

הדיון צפוי להימשך בשבועות הקרובים, כשמול יוזמי החוק עומדת שורת ח"כים וארגונים אזרחיים הדורשים לבלום אותו מחשש לפגיעה בזכויות יסוד, בחברה האזרחית וביחסי החוץ של ישראל. בשלב זה, למרות הביקורת, הקואליציה נחושה להעביר את החוק בקריאה ראשונה.