הפדיחה לתיקון שיפוטי פגשה את בית המשפט העליון

בית המשפט העליון הודיע (28.5.25) כי הוא נענה בחלק לבקשה שלא תשבור את האינטרנט – אך תציל את הכבוד: תיקון שגיאות הקלדה בפרוטוקול הדיון בתיק בג"ץ 2834/23. ובמילים פשוטות: מישהו מבין קלדני בית המשפט פישל בהקלדה, והמערכת – למרבה הפלא – מודה בזה ומתקנת.

הדיון נערך ב־12 במאי, ובין המשתתפים היו עותרים שבשמותיהם נפלה שגיאה, עו"ד אחד שנהפך לדג, וטקסט משפטי שהפך לרצף חינני של טעויות. מה קרה שם בדיוק? כנראה שמקלדת בית המשפט נלחצה קצת יותר מדי באותו היום.

להלן כמה מהפנינים שנמצאו בפרוטוקול:

* "מחר" במקום "מכר" – אומנם דומה, אבל קצת בעייתי כשמדברים על קרקעות.
* "לעשה" במקום "למעשה" – השמטת האות תה את ההבדל.
* "לחו לגם" – במקום "לחול גם" - כשמקש הרווח מגיעשנייה לפני הזמן.
* "יהי" במקום "יהיה" – קצת מקראי, אבל פחות שימושי בדיון מקרקעין.
* "ואורמת" במקום "ואומרת" – אולי ניסו לחבר את השופטת לחברת גיאותרמיה?

שם אחד, הרבה כבוד

גם עורכי הדין לא יצאו בזול: כך למשל "דן פאילה" הוקלד במקום "דן פיאלה". ייתכן שמדובר בניסיון לגרום לו להיראות כמו שף איטלקי במקום עורך דין.

ובזמן שבית המשפט עמל על ניקוי הטעויות, הוא גם טרח לציין שאין שינוי בתוכן הדברים, רק בתווי הניקוד ובכבוד ההקלדה. ככה זה כשביהמ"ש גבוה לצדק מתקן את עצמו — אפילו שופטים לפעמים צריכים Ctrl+Z.

ואם שאלתם: מה עם התיק?

אז זהו, שמדובר בתיק נגד רשות מקרקעי ישראל ומועצת מקרקעי ישראל – אבל הפעם כל הסיפור סבב סביב תיקון השורות בפרוטוקול, ולא תיקון המציאות. לכן ההחלטה עצמה לא כוללת שום פסק דין דרמטי או תקדים חדש, אלא רק את ההכרזה המשפטית המכובדת: "יתוקנו טעויות סופר ושגיאות הקלדה".

או בקיצור: גם בג"ץ יודע לטעות. וטוב לדעת שהוא גם יודע לתקן.

לעצם התיק, הנושא היה ההיטלים שרשות מקרקעי ישראל מטילה בעת מכירת נחלה. בניגוד לעבר ולנהוג, גם ברשות המיסים, רמ"י החלה לדרוש כי המועד הקובע יהיה המועד בו היא הוציאה שומה על הנחלה במקום שהמועד הקובע יהיה מועד המכירה. המשמעות היא לעתים שנים רבות של הפרש - דבר שהביא מוכרים רבים לחסרון-כיס של מאות אלפי שקלים, שכן השומה הייתה אחרי עליות מחירים. בג"ץ הורה בהסכמה לרמ"י לגבש נוהל חדש.