"מגן אור? לא לפני 2025": ראש מערך ההגנה לשעבר תוקף את הבטחות בנט

ביקורת חריפה על עיכובי ההיערכות של ישראל להגנה מפני איום הרחפנים והכטב"מים נשמעה (יום ג', 27.5.25) בוועידת "ביטחון וטכנולוגיה" של מקור ראשון והמרכז האקדמי לב בירושלים. אחד הקולות הבולטים היה של תא"ל (מיל') צביקה חיימוביץ', לשעבר ראש מערך ההגנה האווירית, שתקף את ההבטחות שניתנו בעבר על-ידי ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט לגבי מועד הפעלתה של מערכת הלייזר "מגן אור".

"מזל שהארכיון זוכר הכל", אמר חיימוביץ'. "כשהוא ציין שהמערכת תיכנס למבצעיות בתחילת 2023, אמרתי מיד שלפני 2025 זה לא יהיה מבצעי - ולשמחתי אני מאמין שהמועד קרוב יותר".

צילום: [צילום: לירון מולדובן/מקור ראשון]

לדבריו, "יש כבר יכולות שנמצאות בשימוש, והמלחמה עזרה מאוד להאיץ את תהליך הלייזר. אין ספק שהלייזר יכניס אותנו לממד חדש בלחימה. הלייזר של היום לא יהיה כמו זה של עוד 10 שנים כפי שכיפת ברזל לא דומה למה שהיה לפני 15 שנה. שום דבר לא דומה היום במערכת החץ ביחס ליכולות שלה בתחילת הדרך חוץ מהשם שלה. כך בהיבט הלייזר, צריך לקדם אותו ולהתקדם יחד איתו - שיטפל גם בכטב"מים, מטוסים, טילי שיוט ועוד".

"אנחנו רואים מול העיניים שינויים גדולים שהם תוצר של שילוב של מספר אלמנטים יחדיו שיצרו ממד אווירי חדש שהוא מאתגר ומורכב. ישנה א-סימטריה ברמת ההוצאות הכלכליות בין מטוסי חיל-האוויר שצריכים ליירט רחפנים זולים עם השקעה זניחה במיוחד, והמלחמה הנוכחית העצימה זאת. זה לא הפתיע את כוחות הביטחון, אבל עדיין לא היינו מוכנים ונקודת האיזון הייתה לא נכונה".

צילום: [צילום: לירון מולדובן/מקור ראשון]

"יש כיום רחפנים שכבר דומים לכטב"מים ואף למטוסי קרב וזה מוסיף אתגר שמכריח אותנו להיות ערוכים אליו. חייבים להבין את האיום ולתרגם זאת לפעולות קונקרטיות ולהדביק את הפערים. לא מספיק שיש ברשותך את הטכנולוגיה, אלא צריך לדעת להשתמש בה בצורה הראויה".

"כל זירה יכולה להפוך עיקרית ואי אפשר לזנוח איום אחד לטובת אחר, ודוגמה לכך הוא האיום החות'י. אירועי אפריל שבו נורו סוגי טילים וכתבמים שונים בו זמנית, יצר אירוע המוני של אלפי מטרות בו-זמנית באוויר ודרש קבלת החלטות מאתגרות ברגעים ספורים".

ליאור סגל, מנכ"ל החברה הביטחונית "העין השלישית", אמר: "הפער הגדול שקיים עדיין ולא מטופל הוא היכולת להגן על הכוחות בקצה. לעומת אוקראינה, ששם חזית הכטב"מים מרכזית, פה בישראל לא פגשנו במקצת מהיכולות הטקטיות שיש להם שם מבחינת תחכום הכלים והיכולת להפעיל כוח נגדי. עיקר תשומת הלב היא לטפל במערכים שפגעו בעומק המדינה, ואלו שיכולים לייצר חוסר ביטחון באוכלוסייה. אם לפני שבעה באוקטובר הטיפול בכטבמי"ם קיבל מענה מוגבל, הרי שהיום יש מענה".

עמיר רפפורט, פרשן צבאי במקור ראשון ומנכ"ל חברת 'סייברטק', הסביר: "באוקראינה פתחו קווי ייצור של כטב"מים מכל סוג והציפו את הייצור שלהם. הם נרדמו 'ביג טיים' ולא התכוננו כראוי לאיום הזה".

"הכטב"מים לא רק עשו שינוי טקטי, אלא מדובר בפיתוח טכנולוגי שמביא גם לשינוי אסטרטגי. לפני 20-40 שנה לא היה כלום באוויר והיום הכל מכל באוויר, כך גם בסייבר היום: אנחנו עדיין חווים רק את טעימה מהפוטנציאל שלו ובעוד 20 שנים נראה התפתחויות שלא חלמנו עליהן. בניגוד למלחמות העבר, היום הטנקים והמטוסים הם לא האלמנטים החשובים ביותר בשדה הקרב, כי סוגיית הגבולות היא כבר לא האירוע. הכטב"מים שהולכים ומשתכללים במהירות שיא משנים את סדרי המלחמה. זה משנה את הדרך שלנו להתייחס למלחמות ואת האיום כלפינו".

"החזרנו לעצמנו את היתרון במלחמה. אם בתחילת המלחמה הותקפנו על-ידי רחפני תצפית ולאחר מכן בכטב"מים של חיזבאללה, בהמשך הלחימה החזרנו לנו את השליטה. היום הסיפור הוא בכמות וביכולות של הכלים. הרבה יותר כלים ומסה והחיבור בין מערכות התקיפה השונות".

הפרופסור בני מילגרום, ראש החוג להנדסת חשמל ואלקטרוניקה במרכז האקדמי לב, ציין: "יש בעיות טכנולוגיות שנוצרות בגלל הכלים הקטנים והקלים האלו, שאנחנו נדרשים לתת להן מענה ופתרונות. מאידך-גיסא, זה גם מייצר אפשרויות רבות. היום יש הרבה אלקטרוניקה ואופטיקה בכל מקום ואפשר לגעת בנושא בתחומים ובמקומות רבים. הרחפן הוא אתגר מורכב מאוד, אבל צריך ואפשר לקחת את היתרונות שלו לטובתנו".

"המענה צריך להיות הוליסטי: לגלות את הרחפן בשלבים מוקדמים יותר ולשבש את הקשר המפעיל לבין הרחפן באמצעות שימוש בסייבר ובינה מלאכותית. להקות רחפנים יכולות להוות איום בהתאם לכמות והחומרים שהם נושאים. מאידך-גיסא, ברגע שקטעת את הגורם שמאחוריהם, האיום חדל מלהיות אפקטיבי".

"אבל כדי להגיע לשם, אנחנו חייבים לשלב בין האקדמיה, התעשיה ומערכת הביטחון ולהאיץ את המעבר למערכות הגנה חכמות".

המסר הכולל של הדוברים היה חד: ישראל נמצאת בעיצומו של מרוץ טכנולוגי מול איום שמשתנה במהירות - וההיערכות הקיימת עדיין מפגרת אחר הקצב.