מיארה: זלזול בחוק והתרסה כלפיו בחסות המלחמה; שיטת המשטר משתנה לנגד עינינו בקצב מהיר

"בחסות המלחמה, והסטת הקשב הציבורי אליה, השינוי המשטרי הואץ מאוד והזלזול בחוק וההתרסה כלפיו נוכחים ומורגשים. זוהי לא אזהרה ביחס לעתיד, אלא תמונה של המציאות בפועל. שיטת המשטר הישראלית משתנה לנגד עינינו בקצב מהיר". כך מתריעה (26.5.25) היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, בנאום חסר תקדים בחריפותו. היא דיברה בכנס לשכת עורכי הדין.

מיארה התמקדה בנושאי גיוס החרדים, הפגיעה במערכת המשפט והביקורת כלפיה שהובילה לתחילת הליך הדחתה. היא התריעה: "המוסדות הדמוקרטיים בשיטת המשטר שלנו אינם חזקים כפי שהם עשויים להיראות. הם זקוקים להגנה!"

בתחילת דבריה הביעה מיארה את צערה על כך שהפרקליטה הצבאית הראשית, יפעת תומר-ירושלמי, נעדרת מהכנס [בהוראת שר הביטחון, ישראל כ"ץ, ולמרות אישורו של הרמטכ"ל, אייל זמיר - א.ל]. לדברי מיארה, לתומר-ירושלמי "תרומה גדולה לליווי האופרטיבי של המערכה הצבאית הממושכת. קולה הוא קול חשוב. אין מתאימה ממנה להדוף את הטענות נגד ישראל במישור הבינלאומי".

מיארה התייחסה להשתמטות החרדים לצד הגיוס החוזר ונשנה את אנשי המילואים והארכת שירות הלוחמים: "מצב שבו המדינה מגבירה את הנטל על המשרתים בשל המלחמה ואילו מגזר שלם כמעט שאינו מגויס, פוגע באופן הבוטה ביותר בשוויון בפני החוק... חוק שירות הביטחון מחייב גיוס אחיד ושוויוני. זהו המצב החוקי. לעומת זאת, חוק גיוס שטרם נולד אינו תוכנית עבודה, והוא אינו פוטר מהחובה לגייס ולהתגייס".

לדברי מיארה, "מפתח מרכזי להגדלת שורות הצבא הוא הגברת האכיפה כלפי משתמטים. הכוונה כמובן לכל המשתמטים, מכל חלקי האוכלוסייה, ולא לבני הישיבות בלבד". לדבריה, סנקציות אפקטיביות צריכות להיות אישיות. כפי שהוסבר על-ידי גורמי הביטחון, הסנקציות צריכות לפגוש את הפרט בחייו האישיים, בשדה התעופה, בחשבון הבנק, בשימוש ברכב וכדומה". לעומת זאת, לסנקציות קהילתיות אין השפעה דומה, כי אינן מכוונות את התנהגותם של המשתמטים.

מיארה הצביעה על שלושה צעדים הדרושים לגיוס החיילים להם זקוק צה"ל. הראשון: "הנחת המוצא המשפטית היא, כי בשנת הגיוס הקרובה, שתחל בחודש יולי, ישלח הצבא צווי גיוס לכל האוכלוסייה הרלוונטית. הן לבני השנתון הנוכחי והן לאותם עשרות אלפים ששירותם נדחה בעבר. סטייה מכך תדרוש הצגת טעמים מקצועיים מיוחדים וכבדי משקל".

השני: "מיצוי כלי האכיפה הצבאיים הקיימים ביחס למשתמטים". השלישי: "הרחבת סל הסנקציות והתמריצים ביחס למשתמטים". מיארה שבה ואמרה כי ניתן לקדם אמצעי אכיפה משמעותיים נוספים בהחלטות ממשלה, בלי חקיקה; הדבר מצוי בידי הדרג המיניסטריאלי. אולם, הממשלה אינה עושה זאת ו"התנהלות זו אינה מתיישבת עם צורכי הצבא ועם הזכות החוקתית לשוויון".

פוליטיזציה תוביל למערכת משפט מוחלשת

צילום: חשש מפני שינוי בלתי הפיך [צילום: אורן בן-חקון, פול]

מיארה דוחה את הביקורת העומדת בבסיס הליך הדחתה ואומרת: "שיתוף הפעולה בין היעוץ המשפטי לממשלה לבין הממשלה בשגרה ענייני ופורה. הנתונים מדברים בעד עצמם. קידמנו מאות דברי חקיקה ממשלתית; מאות הצעות החלטה של הממשלה; היקף נרחב של מינויים; כתבנו אלפי חוות דעת עבור הממשלה; ייצגנו את המדינה באלפי הליכים; ועוד.

"לא מדובר בעניינים שוליים, אלא בעניינים המצויים בליבת מדיניות הממשלה, בסוגיות ביטחון, התיישבות, תקציב, דת ומדינה ועוד. רוב רובן של המחלוקות לובנו. מניעה משפטית נקבעה במקרים בודדים בלבד. הטענה כי אנו לא משתפים פעולה עם הממשלה - מנותקת מהמציאות".

מיארה עברה לדבר על השינוי המשטרי, שהיבט מרכזי זו – לדבריה – "הוא החלשה שיטתית של המוסדות הדמוקרטיים המהווים בלמים ואיזונים מפני שימוש לרעה בכוח השלטוני. מסוכנת במיוחד היא הפגיעה המתמשכת ברשות השופטת ובעצמאותה. רשות שופטת עצמאית, ובמיוחד בית משפט עליון מקצועי ועצמאי, הם הערובה המרכזית למניעת ניצול לרעה של הכוח השלטוני בישראל. אין לאזרח שנפגע כתובת אפקטיבית אחרת לקבלת סעד.

"דווקא משום שבית המשפט העליון הוא הבלם המרכזי מפני שימוש שרירותי בכוח השלטוני, השינוי המשטרי מתמקד קודם כל בהגבלתו ובשינוי דמותו". היא הזכירה את ההימנעות ממינוי נשיא לבית המשפט העליון ואת החרמתו של הנשיא יצחק עמית בידי השר יריב לוין, את ההימנעות ממינוי עשרות שופטים והוסיפה: "לכך מצטרפת הפוליטיזציה של הליך בחירת נציב תלונות הציבור על שופטים. המהלך המשמעותי ביותר היא הפוליטיזציה של הליך מינוי השופטים. זוהי נקודת שיא של הפגיעה באופיה הדמוקרטי של המדינה.

"רידוד ערך המקצועיות והפיכת השיקולים הפוליטיים לשיקולים המכריעים בהליך בחירת השופטים, תשנה את דמותה של המדינה כדמוקרטיה בעלת מערכת משפט עצמאית. אולי באופן בלתי הפיך. המשמעות של מתן בכורה לשיקולים פוליטיים במינוי שופטים היא מערכת משפט מוחלשת. כזו התלויה במערכת הפוליטית ונושאת את עיניה אליה. שופט המבקש להתקדם יידע שקידומו תלוי במידת האהדה שלה תזכה פסיקתו בקרב המערכת הפוליטית. ראשונים להיפגע יהיו ציבור המתדיינים".

"תופעת סילוף המושגים הדמוקרטיים והשפה המשטרית"

צילום: "מצפן עבור כל אחד מראשי המערכות הציבוריות" [צילום: פלאש 90]

מיארה הפנתה את תשומת הלב גם לרפורמה בתחום התקשורת שמקדמת הקואליציה, והגדירה אותה "נדבך חשוב נוסף בתמונת האיומים הכוללת על המוסדות הדמוקרטיים. אנחנו בעד הסרת חסמים ואנחנו בעד הפחתת עלויות לצרכן.

"לעומת זאת, אנחנו מתנגדים להסדרים שיאפשרו התערבות פוליטית בשידורים; פגיעה בעצמאות גופי החדשות ופגיעה במהימנות החדשות. אנחנו מתנגדים ליצירת מבנה שוק שיאפשר לגופים חזקים להחזיק באופן צולב ריבוי של במות תקשורת. לא נשלים עם פגיעה קשה בתפקודה התקין של התקשורת החופשית בישראל".

עוד דיברה מיארה על מה שכינתה "תופעת סילוף המושגים הדמוקרטיים והשפה המשטרית", אשר מזינה את הפגיעה במוסדות. כאשר בג"ץ קבע "שפעולה שלטונית נעשתה בניגוד לדין" [הדחתו של רונן בר – א.ל], "הוא הותקף באופן אוטומטי והוצג כמי שפוגע בדמוקרטיה. זהו היפוך יוצרות מכוון, שדומה שנועד להכשיר אי-ציות לפסיקות בית המשפט".

מיארה בירכה את מפכ"ל המשטרה, דני לוי, שהבהיר שהמשטרה תציית בכל מקרה לפסיק בית המשפט. "העובדה כי נדרשת הבהרה כזו מדאיגה. אך בעיתוי הנוכחי אמירה זו של המפכ"ל חשובה ומשקפת מנהיגות ותפיסה ראויה של השירות הציבורי".

לדברי מיארה, קיים סילוף גם של המושג "אמון". לדבריה, "ברור כי נדרש אמון בין ראשי המערכות המקצועיות לבין הדרג הפוליטי. אך חובת הנאמנות של עובדי המדינה היא כלפי הציבור, ואינה חובת נאמנות אישית". פסק הדין בנושא בר חשוב במיוחד, המשיכה, שכן הוא חוזר למושכלות היסוד: "השירות הציבורי ובכללו מערכות הביטחון נועדו לשרת את הציבור ולא את מנהיגיו באופן אישי. ראש השב"כ הוא לא משרת אמון אישית". פסק דין זה הוא "מצפן עבור כל אחד מראשי המערכות הציבוריות".

סילוף נוסף, המשיכה מיארה, נוגע לדרישת "שיתוף הפעולה היעיל" בין הדרגים המקצועיים לדרגים הפוליטיים. "כמובן שהדרג המקצועי צריך ליישם את מדיניות הממשלה ולשתף עימה פעולה באופן יעיל. אך השאלה מהי המשמעות שיוצקים לתוך המושג שיתוף פעולה יעיל".

היא הזכירה את טענתו של לוין [במסגרת הליך הדחתה – א.ל], לפיה אין שיתוף פעולה יעיל בין הייעוץ המשפטי לבין הממשלה. "הסתבר כי הממשלה התאכזבה מכך שהתעקשתי על נושא השוויון בנטל הגיוס ומניעת סבסוד חבי גיוס שאינם מתגייסים. הסתבר שהממשלה ציפתה שנשתף פעולה עם מתן הכשר להתערבות פוליטית בחקירות; שנשתף פעולה עם חקיקה שמאפשרת לעובדי ציבור לקבל מתנות; ועוד ועוד".

מיארה הבהירה: "ציפיית הממשלה כי ניתן יד להפרת דין ולפגיעה בציבור אינה לגיטימית. עם כל הכבוד, התפקיד של היועצת המשפטית לממשלה הוא לשמור על החוק ולא לקדם צורך פוליטי של הממשלה שאינו עולה בקנה אחד עם הדין. תוך סילוף מושג 'שיתוף הפעולה היעיל', מבקשת הממשלה צייתנות. זה אינו התפקיד וזו אינה החובה. האמירה 'אתם לא נבחרתם על-ידי העם', אינה יכולה להכשיר פגיעה בחוק. במדינת שלטון חוק כולם כפופים לחוק".