אני מצרה על כך שהפרקליטה הצבאית הראשית נעדרת
מהכנס .
לאלופה תומר ירושלמי תרומה גדולה לליווי האופרטיבי של
המערכה הצבאית הממושכת . קולה הוא קול חשוב . אין
מתאימה ממנה להדוף א ת הטענות נגד ישראל במישור
הבינלאומי .
מצב שבו המדינה מגבירה את הנטל על המשרתים בשל
המלחמה ואילו מגזר שלם כמעט שאינו מגויס פוגע באופן
הבוטה ביותר בשוויון בפני החוק .
בפועל, לא הכל שווים , ותחושת הצדק הבסיסית נפגעת באופן
אנוש ... חוק שירות הביטחון מחייב גיוס אחיד ושוויוני. זהו המצב
החוקי.
לעומת זאת, חוק גיוס שטרם נולד אינו תכנית עבודה, והוא
אינו פוטר מהחובה לגייס ולהתגייס.
מפתח מרכזי להגדלת שורות הצבא הוא הגברת
האכיפה כלפי משתמטים.
5
הכוונה כמובן לכל המשתמטים, מכל חלקי האוכלוסייה, ולא
לבני הישיבות בלבד .
סנקציות אפקטיביות צריכות להיות אישיות.
כפי שהוסבר על ידי גורמי הביטחון, הסנקציות צריכות
לפגוש את הפרט בחייו האישיים, בשדה התעופה , בחשבון
הבנק, ב שימוש ברכב וכ דומה.
בניגוד לסנקציות אישיות, סנקציות קהילתיות אינן נתפסות
על ידי גורמי המקצוע כבעלות פוטנציאל השפעה דומה. הן
אינן מכוונות את ההתנהגות של הפרטים עצמם.
הנחת המוצא המשפטית היא כי בשנת הגיוס הקרובה, שתחל
בחודש יולי, ישלח הצבא צווי גיוס לכל האוכלוסייה
הרלוונטית.
הן לבני השנתון הנוכחי והן לאותם עשרות אלפים ששירותם
נדחה בעבר.
סטייה מכך תדרוש הצגת טעמים מקצועיים מיוחדים וכבדי
משקל. צעד שני , מיצוי כלי האכיפה הצבאיים הקיימים ביחס
למשתמטים .
צעד שלישי , הרחבת סל הסנקציות והתמריצים ביחס
למשתמטים. ניתן לקדם אמצעי אכיפה משמעותיים נוספים
בהחלטות ממשלה, בלי חקיקה. הדבר מצוי בידי הדרג
המיניסטריאלי.
הרמטכ"ל הנחה את הצבא לגבש תכנית להגדלה משמעותית
של היקף צווי הגיוס ומיצוי כלי האכיפה הקיימים . אני
מברכת על כך. אני מבינה שהתכנית אמורה להיות מוצגת
בתוך זמן קצר .
בכל הנוגע להרחבת סל הסנקציות, עד כה הממשלה נמנעה
מלקדם את הנושא. התנהלות זו אינה מתיישבת עם צרכי
הצבא ועם הזכות החוקתית ל שוויון .
נדרש שינוי, ואנו עומדים לרשות הממשלה גם בעניין זה.
אני, ועימי הייעוץ המשפטי לממשלה כולו , מסייעים
לממשלה לקדם את מדיניותה.
שיתוף הפעולה בין היעוץ המשפטי לממשלה לבין הממשלה
בשגרה ענייני ופורה. הנתונים מדברים בעד עצמם.
קידמנו מאות דברי חקיקה ממשלתית; מאות הצעות החלטה
של הממשלה; היקף נרחב של מינויים; כתבנו אלפי חוות דעת
עבור הממשלה; ייצגנו את המדינה באלפי הליכים ; ועוד.
לא מדובר בעניינים שוליים , אלא בעניינים המצויים בליבת
מדיניות הממשלה, בסוגיות ביטחון, התיישבות, תקציב, דת
ומדינה ועוד.
רוב רובן של המחלוקות לובנו . מניעה משפטית נקבעה
במקרים בודדים בלבד . הטענה כי אנו לא משתפים פעולה עם
הממשלה - מנותקת מהמציאות.
====
חובתנו המקצועית לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה ,
אינה גורעת מאחריותנו להבטיח את פעולתה בגבולות החוק
ואת זכויות הציבור.
בחסות המלחמה, והסטת הקשב הציבורי אליה, השינוי
המשטרי הואץ מאוד והזלזול בחוק וההתרסה כלפיו נוכחים
ומורגשים .
זוהי לא אזהרה ביחס לעתיד, אלא תמונה של המציאות
בפועל. שיטת המשטר הישראלי ת משתנה לנגד עינינו בקצב
מהיר.
היבט מרכזי של השינוי המשטרי הוא החלשה שיטתית של
המוסדות הדמוקרטיים המהווים בלמים ואיזונים מפני
שימוש לרעה בכוח השלטוני .
מסוכנת במיוחד היא הפגיעה המתמשכת ברשות השופטת
ובעצמאותה.
רשות שופטת עצמאית, ובמיוחד בית משפט עליון מקצועי
ועצמאי, הם הערובה המרכזית למניעת ניצול לרעה של הכוח
השלטוני בישראל.
אין לאזרח שנפגע כתובת אפקטיבית אחרת לקבלת סעד.
דווקא משום שבית המשפט העליון הוא הבלם המרכזי מפני
שימוש שרירותי בכוח השלטוני, השינוי המשטרי מתמקד
קודם כל בהגבלתו ובשינוי דמותו.
אי מינוי נשיא, אי הכרה, אי מינוי שופטים
לכך מצטרפת הפוליטיזציה של הליך בחירת נציב תלונות
הציבור על שופטים.
המהלך המשמעותי ביותר היא הפוליטיזציה של הליך מינוי
השופטים. זוהי נקודת ש יא של הפגיעה באופייה הדמוקרטי
של המדינה. רידוד ערך המקצועיות והפיכת השיקולים הפוליטיים
לשיקולים המ כריעים בהליך בחירת השופטים, תשנה את
דמותה של המדינה כדמוקרטיה בעלת מערכת משפט
עצמאית. אולי באופן בלתי הפיך.
המשמעות של מתן בכורה לשיקולים פוליטיים במינוי
שופטים היא מערכת משפט מוחלשת. כזו התלויה במערכת
הפוליטית ונושאת את עיניה אליה. שופט המבקש להתקדם יידע שקידומו תלוי במידת האהדה
שלה תזכה פסיקתו בקרב המערכת הפוליטית.
ראשונים להיפגע יהיו ציבור המתדיינים.
====
חשוב להדגיש, הנושא אינו קשור למתח שבין שמרנות
לאקטיביזם.
דווקא מי שאוחז בגישה שמרנית אמור להירתע משינויים
משטריים מרחיקי לכת ומהירים.
תפיסה שמרנית אמורה להזדעק מול הפגיעה ביכולתה של
מערכת המשפט להגן על אזרחי המדינה .
לצד הפגיעה במערכת המשפט, יש לשים לב גם לרפורמה
בתחום התקשורת שבכוונת הקואליציה לקדם במושב
הכנסת הנוכחי .
זהו נדבך חשוב נוסף בתמונת האיומים הכוללת על המוסדות
הדמוקרטיים.
אנחנו בעד הסרת חסמים ואנחנו בעד הפחתת עלויות לצרכן .
לעומת זאת, אנחנו מתנגדים להסדרים שיאפשרו התערבות
פוליטית בשידורים; פגיעה בעצמאות גופי החדשות ופגיעה
במהימנות החדשות.
אנחנו מתנגדים ליצירת מבנה שוק שיאפשר לגופים חזקים
להחזיק באופן צולב ריבוי של במות תקשורת.
לא נשלים עם פגיעה קשה בתפקודה התקין של התקשורת
החופשית בישראל.
המוסדות הדמוקרטיים בשיטת המשטר שלנו אינם חזקים
כפי שהם עשויים להיראות. הם זקוקים להגנה!
אני מבקשת להצביע על תופעה מסוכנת לא פחות, אולי יותר .
סילו ף מושגי הדמוקרטיה והשפה המשטרית.
תופעת סילוף המושגים הדמוקרטיים והשפה המשטרית
שלובה ומתערבב ת בפגיעה במוסדות. היא מזינה אותה.
כך לדוגמא, לאחרונה, מקום שבו בית המשפט קבע שפעולה
שלטונית נעשתה בניגוד לדין, הוא הותקף באופן אוטומטי
והוצג כמי שפוגע בדמוקרטיה.
זהו היפוך יוצרות מכוון, שדומה שנועד להכשיר אי ציות
לפסיקות בית המשפט.
בעניין זה ברצוני לברך את מפכ"ל המשטרה דני לוי, אשר
הבהיר לאחרונה כי משטרת ישראל, בהיותה גוף אכיפת חוק
מקצועי וממלכתי, תציית לפסיקת בית המשפט בכל מקרה.
העובדה כי נדרשת הבהרה כזו מדאיגה.
אך בעיתוי הנוכחי אמירה זו של המפכ"ל חשובה ומשקפת
מנהיגות ותפיסה ראויה של השירות הציבורי .
====
דוגמה אחרת היא הסילוף של מושג האמון.
ברור כי נדרש אמון בין ראשי המערכות המקצועיות לבין
הדרג הפוליטי.
אך חובת הנאמנות של עובדי ה מדינה היא כלפי הציבור,
ואינה חובת נאמנות אישית.
15
מכאן נובעת בעיני החשיבות יוצאת הדופן של פסק הדין
בעניין סיום כהונת ראש השב"כ.
פסק הדין מחבר אותנו בחזרה למושכלות היסוד. מסיר את
המיסוך.
השירות הציבורי ובכללו מערכות הביטחון נועדו לשרת את
הציבור ולא את מנהיגיו באופן אישי. ראש השב"כ הוא לא
משרת אמון אישית.
פסק הדין בעניין כהונת ראש השב"כ הוא מצפן עבור כל אחד
מראשי המערכות הציבוריות.
סילוף נוסף של המושגים הדמוקרטיים והשפה המשטרית
נוגע לדרישת "שיתוף הפעולה היעיל" בין הדרגים
המקצועיים לדרגים הפוליטיים.
כמובן שהדרג המקצועי צריך ליישם את מדיניות הממשלה
ולשתף עמה פעולה באופן יעיל. אך השאלה מהי המשמעות
שיוצקים לתוך המושג שיתוף פעולה יעיל .
דוגמא לכך מצויה בהצעת ההחלטה שהביא שר המשפטים
לממשלה לפיה בין הייעוץ המשפטי בהובלתי לבין הממשלה
אין שיתוף פעולה יעיל .
הסתבר כי הממשלה התאכזבה מכך שהתעקשתי על נושא
השוויון בנטל הגיוס ומניעת סבסוד חבי גיוס שאינם
מתגייסים.
הסתבר שהממשלה ציפתה שנש תף פעולה עם מתן הכשר
להתערבות פוליטית בחקירות; שנשתף פעולה עם חקיקה
שמאפשרת לעובדי ציבור לקבל מתנות; ועוד ועוד .
אפילו מצב שבו לא הסכמנו להגן על הניסיון לשנות את כללי
הבחירות ברשויות המוניציפליות תוך כדי הבחירות, כדי
לאפשר התמודדות של אדם מסוים, הוצג כחוסר שיתוף
פעולה.
הממשלה כי ניתן יד להפרת דין ולפגיעה בציבור אינה
לגיטימית.
עם כל הכבוד, התפקיד של היועצת המשפטית לממשלה הוא
לשמור על החוק ולא לקדם צורך פוליטי של הממשלה שאינו
עולה בקנה אחד עם הדין.
תוך סילוף מושג שיתוף הפעולה היעיל מבקשת הממשלה
צייתנות . זה אינו התפקיד וזו אינה החובה.
האמירה אתם לא נבחרתם על ידי העם, אינה יכולה להכשיר
פגיעה בחוק .
במדינת שלטון חוק כולם כפופים לחוק.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה