ענישה חמורה לשוטר שרכש תואר פיקטיבי

פרשת התארים המזוייפים הפכה להיות אחד הנושאים החמים בחברה הישראלית. בכירים רבים נחשדים שרכשו תארים ותעודות על-מנת להוסיף ליוקרתם, וגם לשכרם. לפחות במקרה אחד זייפה מכללה תעודות של בכיר במשטרה, כדי ליצור לעצמה תדמית אמינה ולמשוך תלמידים אליה.

הפרשה התגלגלה וחשפה את פניהם של בכירים רבים. בולטים ביניהם שמותיהם של מזכ"ל הסתדרות המורים אברהם בן-שבת, וסגנו אורי גרומן, אשר רכשו לכאורה, תארים פיקטיביים. את התארים קיבלו למרות שלא ניגשו לבחינות, לא כתבו עבודות, לא הגיעו לשיעורים, ולא טרחו אפילו, לדבריהם, לבדוק מדוע כל כך קל לקבל תואר במכללות אלו.

אבל בן-שבת וגרומן אינם הסיפור. אפילו ניצב אליק רון, אשר על-פי החשד סיים לימודי תואר מבלי לדעת שהוא רשום בכלל, איננו הסיפור. הסיפור הוא מאות עובדי הציבור הנהנים מהטבות בעקבות הפרשה. וקשה להאשים אותם. מי היה מסרב לקבל תואר בקלות מאותה מכללה ש"למד" בה מזכ"ל הסתדרות המורים?

עובדי הציבור המציגים תארים זוכים להטבות משמעותיות בשכרם. בדרך כלל מתבטאת ההטבה בשיפור של %10 עד %20 בשכר. לעיתים קרובות פותח התואר האקדמי דלת לקידום עתידי.

לכן כל כך קשה לבוא בטענות ליעקב אבולעפיה, שוטר יס"מ בן 37, בעל עבר של 14 שנות שירות, שבספטמבר 1997 רכש משלוחת מכללת מילל נתניה, תעודת השתתפות בקורס "מנהיגות והנעת עובדים". במעמד הרכישה שילם אבולעפיה 600 ש"ח, וחתם רטרואקטיבית על דפי נוכחות, שהעידו כי הקפיד להגיע לכל אחת מ-60 השעות בהן נערך הקורס.

את התעודה שקיבל הגיש אבולעפיה לאגף כוח האדם, וזכה להטבה משמעותית של 690 ש"ח מדי חודש כגמול השתלמות, למשך שלושה חודשים, עד סוף השנה.

בא כוחו של אבולעפיה, עורך הדין קייזמן, עשה כל שביכולתו כדי לשכנע את בית המשפט להימנע מלהרשיע את לקוחו. בין השאר טען כי מדובר באירוע חד-פעמי, ובהטבה מזערית שהוחזרה במלאה, בריבית ד-ריבית.

השופט חאלד כבוב מבית משפט השלום בנתניה לא התרשם מהטיעונים, והעניק חשיבות מכריעה לאינטרס הציבורי. "הריני מגיע למסקנה שהשיקול של האינטרס הציבורי מחייב את הרשעת הנאשם בדין", כתב כבוב בפסק הדין. "תופעה זו, של קבלת תעודות ותארים, הינה תופעה שפשטה עד מאוד בקרב רבים וטובים מאנשי הציבור. תופעה [זו] מחייבת התייחסות הולמת מטעם בית המשפט ואמירה חד-משמעית בדבר הוקעה וסלידה של מעשים שכאלה".

יעקב אבולעפיה שילם על המקרה באי קידומו ובפגיעה קשה בשמו הטוב. בנוסף ירצה שמונה חודשי מאסר אם יעבור בשלוש השנים הבאות עבירה נוספת מבין העבירות בהן הורשע, או כל עבירה אחרת לפי סימן ו' לפרק י"א של חוק העונשין.

מאות אנשי ציבור אחרים ימשיכו ליהנות משלל הטבות פסולות בגין תאריהם הפיקטיביים.