שופט משפחה הוטעה לתת צו ירושה על קרקע באיזור התעשייה קרית אתא והקרקע ננגזלה משלוש אגודות רפואיות - טוענות Operation Wheelcahir Commirre הבריטית, אגודת ידידי מגן דוד אדום בבריטניה ואגודת בית החולים ביקור חולים בלונדון בתביעה בסך 10.5 מיליון שקל שהגישו (20.5.25) לבית המשפט המחוזי בחיפה.
האגודות אומרות, כי הן היורשות של ויקטוריה בוס - מי שנולדה במצרים בשנת 1896 ונפטרה בלונדון בשנת 1980, והורישה להן את הקרקע. ואולם, הקרקע נרשמה על שם יורשיה של ויקטורין בוסו, שנולדה בברזיל ב-1899 ונפטרה שם ב-1962. הן תובעות את עשרת היורשים של בוסו - אחת מהם ישראלית, אחד איטלקי וכל היתר ברזילאית; את גיא בוסקילה, הרשום כבעלי הקרקע על פי עסקה עם היורשים; את עו"ד רון ברנט, שייצג את הנתבעים בכל ההליכים; את רשם המקרקעין במחוז חיפה, שביצע את הרישום השגוי לטענתן; ואת האפוטרופוס הכללי, אשר ביצע חקירה בנושא.
בתביעה נאמר, כי האגודות לא ידעו שהן היורשות של בוס, עד שהאפוטרופוס הכללי פנה אליהן בשנת 2022 ורק אז התברר להן, כי הקרקע נגזלה מהם. בשנת 2014 ביקשו עשרת יורשיה של בוסו (ולא של בוס), באמצעות ברנט, מבית המשפט המחוזי בחיפה לקבוע שהיא הייתה בעלת הקרקע. השופטת תמר נתנאל-שרון ציינה שאין להם ראיות לכך, הם אישרו זאת והתביעה נמחקה.
ויקטורין בוס ולא ויקטוריה בוסו
למרות זאת, בשנת 2021 הם פנו לרשם לענייני ירושה בחיפה, אשר העביר את התיק לבית המשפט למשפחה בקריות. ההליך נועד לברר רק את זהות יורשיה של בוסו, טוענות התובעות, ולא לברר את זכויותיה במקרקעין. למרות זאת, משרדו של ברנט ניסח צו ירושה בו נאמר, כי בוסו הייתה בעלת הקרקע. השופט שדן בתיק "לא בדק את נוסח הצו וחתם עליו כמות שהוא", כנראה משום שהאפוטרופוס הכללי לא התנגד, נאמר בתביעה. התובעות מציינות, כי האפוטרופוס היה צד גם להליך בשנת 2014, ולכן אמור היה לדעת שאין ראיות לקביעת זכויות הירושה.
רק בשנת 2022 "התברר לתובעות כי המקרקעין נגזלו מהמנוחה ויקטורין וממילא מהן,בניגוד לדין. ויקטוריה בוסו (ובאנגלית - Victoria Bousso) היא איננה המנוחה ויקטורין בוס (באנגלית - Victoria Boss); מדובר בשתי נשים שונות לחלוטין, בעלות אזרחות שונה, שנולדו במדינות שונות ונפטרו במדינות שונות. ויקטוריה בוסו, בניגוד למנוחה ויקטורין, מעולם לא הייתה בעלת זכויות במקרקעין".
לגבי מי שנרשמו כיורשים נטען בתביעה, כי הם פעלו בחוסר תום לב ורשלנות רבתית; לגבי בוסקילה נאמר, כי הוא התיימר לרכוש את הקרקע שנים לפני שניתן צו הירושה, תוך עצימת עין ורשלנות לגבי זהות הבעלים; לגבי ברנט נטען שהוא הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו כעורך דין, והוא פעל ב"עצימת עיניים ורשלנות רבתית, בלשון המעטה". הכללת פרטי הקרקע בצו הירושה יצרה חיבור פיקטיבי ושלא כדין בין בוסו לבין הקרקע, וכך היא הועברה שלא כדין לבוסקילה, הן טוענות. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד נעמה סלע ואסף דנציגר, וטרם הוגשו כתבי הגנה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה