נהגי המוניות מזהירים: "הענף בסכנת קריסה - הדרייברים משתלטים על השוק באין מפריע"

ועדת הכלכלה קיימה (20.5.25) דיון טעון שעסק בפעילותם של נהגים פרטיים הפועלים כנהגי מוניות ללא רישוי, במה שמכונה בענף "דרייברים". בדיון נחשפה תמונת מצב עגומה של חוסר אכיפה, אובדן הכנסות למדינה, ותחושת נטישה מצד נהגי המוניות החוקיים.

50-35 אלף דרייברים, 25 אלף מוניות

שבתאי מצליח, יו"ר ועד נהגי המוניות, התריע: "כבר 8 חודשים אני מעביר לרשות המיסים שמות וכתובות של דרייברים. בשבוע שעבר היו פשיטות, אבל זה טיפה בים שבו יש יותר מ־35 אלף דרייברים. לשם השוואה, יש רק 26 אלף מוניות. זה שוק לא חוקי שמשגשג בלי מפריע".

גם כפיר בן זינו מהתאחדות נהגי המוניות התריע: "22 תחנות עומדות להיסגר. בעוד 10 עד 15 שנה – לא יהיו מוניות בישראל. זו קריסה איטית של הענף, מול עשרות אלפי נהגים שמסיעים נוסעים בניגוד לחוק והורסים את הפרנסה שלנו. יש 50 אלף דרייברים, ולא 35 אלף כפי שחושבים. רשויות האכיפה זורקות את התלונות זו על זו – ואנחנו נופלים בין הכסאות".

נהגים שהשתתפו בדיון מחו על הקנסות הגבוהים: "על אי-הפעלת מונה מקבלים קנס של 6,000 עד 8,000 שקל, בזמן שדרייברים עושים 20 אלף שקל בחודש – בלי מונה, בלי ביטוח, בלי רישוי. זה אבסורד", אמר אליעזר מעוז.

המערכת לא אוכפת

עו"ד לילי גורדון שרגא, התובעת הראשית של משרד התחבורה, אמרה: "אנחנו נלחמים בתופעה בכל הכוח. יש חוקרים פליליים במשרד. מוגשים עשרות כתבי אישום בשנה ואין תלונה שלא נבדקת. הבעיה היא שעד שמתקיים משפט ודרייבר מורשע – עוברות שנתיים-שלוש". סגן מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, דוד יוסף, ציין כי למשרד התחבורה אין סמכות להטלת קנסות מנהליים - והאכיפה היא פלילית בלבד.

נציג רשות המיסים, אריה חן, טען מנגד: "אנחנו לא חלק מאוזלת היד. זו עבירה פלילית, ולכן אין קנסות מנהליים. פתחנו חקירה עצמאית ולא בגלל כתבה. אנחנו חוקרים גם את מי שפיתח את התוכנה שמפעילה את הדרייברים. זו תופעה שנטפל בה, אבל לבד – לא נצליח".

מהמשטרה נמסר כי בארבע השנים האחרונות נרשמו 177 דוחות בלבד. רפ"ק אבנר גרוס הסביר: "יש בעיית ראיות. החוק מתיר נסיעה שיתופית, וההוכחה שנלקחה תמורה דורשת חקירה מעמיקה. העדיפות שלנו היא עבירות מסכנות חיים".

יוסי, נציג איגוד הרכב המדברי, התריע כי "לדרייברים יש גם רכבי אשכול ורכב מזערי – הם מסיעים כחוק, אתם לא מכירים את החוק".

"מדינה שזורקת את הנהגים לכלבים"

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), יוזם הדיון, תקף את הממשלה: "נהגי המוניות משלמים מיסים, ביטוחים, אגרות ובלו, והמדינה זורקת אותם לכלבים. לא יכול להיות שמי שפועל כחוק נרמס תחת דרייברים שמסיעים בשחור. אם המדינה לא אוכפת – שתחזיר לנהגים את מה שהם משלמים".

נטע־לי גרייבר, מנכ"ל תנועת "האינטרס שלנו", אמרה: "זו תוצאה של אחד השווקים הכי חנוקים בישראל. כשרמת האסדרה כל כך גבוהה – השוק לא מתפקד. דווקא פתיחה לתחרות תיצור מחירים הוגנים, ולא תדרוש אכיפה אינסופית".

האם "אובר" היא הפתרון?

ח"כ דן אילוז (הליכוד) הדהים את הנוכחים כשקרא להכניס את "אובר" לישראל. "במקום להתנגד – תתעשתו. החוק יגיע, עם או בלי הסכמתכם. במקום לומר לא לרפורמות, תגידו כן לחוק אובר שיכלול גם פיצוי. אחרת – יבואו רכבים אוטונומיים ותמצאו את עצמכם בלי עבודה".

הדברים עוררו סערה באולם. זוהר גולן, יו"ר איגוד נהגי המוניות, זעם: "המדינה מפקירה אותנו. כדי להיות נהג מונית צריך לעבור ארבעה משרדי ממשלה – ואתם רוצים להכניס חברת טכנולוגיה ולעקוף את הכול?"

היו"ר דוד ביטן סיכם את הדיון בקריאה להרחבת כלי האכיפה: "צריך להגביר את האכיפה – גם פלילית וגם מנהלית. אם צריך – נתקן את החוק. ייתכן שהאכיפה המנהלית תהיה מהירה ויעילה יותר. בנוסף, יש לשקול הכנסת 'אובר' באופן מוסדר – וזה יפחית את התופעה. כשיש מחסור במוניות – הדרייברים נכנסים לחלל. אם תהיה אובר – לא יהיה צורך בהם".