הממשלה והקואליציה מקדמות שורה של צעדים, שמטרתם לגרום לכך שהשירות הציבורי ישרת את הדרג הפוליטי ולא את הציבור. כך אומר (20.5.25) המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון, בחוות דעת ששלח לשר המשפטים, יריב לוין, על הצעת החוק לשינוי אופן מינויו של נציב שירות המדינה. חוות הדעת היא בהסכמת היועצת המשפטית, גלי מיארה.
הח"כים אופיר כץ ועמית הלוי (הליכוד) הגישו אתמול הצעת חוק, לפיה הנציב ימונה ללא הליך תחרותי כלשהו וניתן יהיה למנותו באופן זמני באישור הממשלה ובלא היוועצות עם היועץ המשפטי לממשלה. לוין כינס היום את ועדת השרים לחקיקה לדיון בהצעה, שנועדה לעקוף את פסיקתו של בג"ץ מהשבוע שעבר, ולפיה יש למנות את הנציב בהליך תחרותי. הבהילות נובעת מכך שעל הממשלה למנות כעת נציב קבוע, והכוונה היא לאפשר לה לפעול בניגוד לפסק הדין.
למרות התנגדות זו, אישרה הוועדה את קידום ההצעה, אשר - לדברי לוין - "תשיב את הסדר על-כנו בכל הנוגע למינוי נציב שירות המדינה, ותאפשר לממשלה למנות נציב בהתאם לחוק".
לימון מזכיר את חשיבות תפקידו של הנציב, שלדבריו משפיע על מימוש זכויות של כל אזרחי המדינה, ואומר שהפסיקה "נועדה להבטיח שירות מדינה מקצועי וממלכתי, אשר פועל לטובת האינטרס הציבורי, ולא לטובת אינטרס פוליטי כזה או אחר. פסיקת בית המשפט בדבר הצורך לאייש משרה זו בהליך מקצועי ותחרותי, נועדה להגן על עצמאותו של הנציב ושל בעלי התפקידים הבכירים בשיר ות המדינה, הנושאים באחריות לשירות ציבורי שמשרת את הכלל, ואשר פועל בהתאם לכללים של מינהל תקין ושל שמירת החוק".
"פגיעה משמעותית באיכות המינויים"
הצעתם של כץ והלוי חותרת ליצור מצב הפוך, בו "נציב שירות המדינה - ראש וראשון לעובדי הציבור במדינה - ימונה ללא הערובות הנדרשות לשם מניעת מינוי פוליטי. ההסדר מתעלם לחלוטין מאופיו של תפקיד נציב שירות המדינה והוא אינו נותן כל מענה לעקרונות של שירות מדינה מקצועי וממלכתי, משהוא יכול לקבע את הליך מינויו של נציב שירות המדינה כהליך הנשלט באופן בלעדי בידי הדרג הפוליטי. בכך מסירה הצעת החוק את הערובות החיוניות שנקבעו בפסק הדין, תוך איון הליכי מינוי מקצועיים, שוויוניים ומאוזנים, אשר יש בהם כדי להבטיח כי תפקיד הנציב יאויש על-ידי אדם מקצועי ומתאים ביותר לתפקיד, באופן שיבצר את עצמאותו ואת ממלכתיותו.
"הצעת החוק מבקשת למנות נציב באופן ישיר על-ידי הדרג הפוליטי, ללא בחינת התאמה או תנאי סף וזאת מתוך תפיסה שרואה בו כזרוע ביצועית של הממשלה ותו לא. בכך, כמובן, לא ניתן להבטיח מניעת פוליטיזציה של השירות הציבורי... מדובר בצעד משמעותי ביותר מתוך סדרה של צעדים שנועדו לשנות את פניו של השירות הציבורי מכזה שמרכז הכובד שלו הוא פעולה למען הציבור לכזה שמרכז הכובד של פעולתו הוא למען הדרג הפוליטי.
"לפי המצב המשפטי הקיים נדרשים אותם בעלי תפקידים לקדם את מדיניות הממשלה, תוך שהם פועלים במקצועיות, בממלכתיות, ובענייניות לטובת האינטרס הציבורי, ולא לטובת אינטרס פוליטי של הדרג הממונה. ההצעה חותרת לשינוי של תפיסות יסוד בשירות הציבורי במדינת ישראל". זאת, מוסיף לימון, דווקא בזמן שנעשים "ניסיונות של הדרג הפוליטי לחתור תחתיו ולהחדיר שיקולים פוליטיים אל שורותיו של השירות הציבורי הממלכתי", כלשונו של נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית.
לימון מסכם: "עמדתנו היא כי הצעת החוק מבקשת לבטל את התפיסה המושרשת במשפט הישראלי של שירות ציבורי, מקצועי וממלכתי, ויש בה כדי להוביל לפוליטיזציה שלו, להחלשתו, ולפגיעה משמעותית באיכות המינויים לתפקידים השונים בשירות הציבורי ולפגיעה משמעותית באיכות השירות שמקבל הציבור מן הממשלה בתחומים החשובים ביותר למימוש זכויותיו. על כן אנו מתנגדים להצעת החוק, וסבורים כי אין מקום שוועדת השרים תאשר את קידומה".
בר-טל לא יהיה מ"מ הנציב
מנכ"ל משרד החוץ, עדן בר-טל, הודיע לראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי לא יכהן כממלא-מקום נציב שירות המדינה. הוא נימק זאת בעמדתה של היועצת המשפטית, גלי מיארה, ולפיה למינוי אין תוקף משום שלא נעשה בהתייעצות עימה כפי שמחייב החוק, וכי יוטלו מגבלות משמעותיות בנוגע להיקף הסמכויות שיינתנו לו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה