ועדת שרים לחקיקה

תזכיר החוק לאסדרת השידורים בטלוויזיה וברדיו פורסם כבר לפני כשנתיים. קרעי העניק לו את הכותרת "מהפכה בתחום השידורים", אלא שזו הייתה תקועה במשך יותר משנה. החוק, שיובא לוועדת השרים לחקיקה ביום ראשון, מבטל בין היתר את הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלווין ומקים "רשות לתקשורת משודרת", גוף שאותו ימנה שר התקשורת בעצמו. החוק מבטיח שוק חופשי לכאורה, אך הסתייגויות חוזרות ונשנות של הייעוץ המשפטי לממשלה העלו חשש מפני ניסיונות להשתלט פוליטית על התקשורת החופשית ולהשפיע על דעת הקהל.
עיקרי החוק והמשמעויות

ריכוזית, בעלת סמכויות חסרות תקדים: מעמד "הרשות לתקשורת משודרת" - לפי נוסח הצעת החוק שתוגש לוועדת השרים, הרשות השנייה (המפקחת על כל הערוצים המסחריים) ומועצת הכבלים והלווין (האחראית על הערוצים שמפעילות HOT ו-yes) יבוטלו. במקומן תקום מועצה חדשה, ריכוזית ובעלת סמכויות חסרות תקדים בתחומי התחרות; רגולטור פוליטי שנשלט על-ידי שר התקשורת, שכן 5 מתוך 7 מחבריו ימונו על ידו. בניגוד למבנה הרשות השנייה, מאחדים בין תפקיד יו"ר ומנכ"ל המועצה ומצמצמים את המרחק בין השר לרגולטור האמון על שוק השידורים. בכך, השר מעניק למועצה החדשה סמכויות תחרותיות רבות ובפועל מקים רשות תחרות חדשה ונפרדת לשוק השידורים. החוק מסמיך את המועצה להורות לשחקן מסחרי לנקוט בכל פעולה אשר בעיניה פוגעת בתחרות.

עובדי מדינה יפקחו על החדשות - מרשמים מטעם המדינה וסמכות לעצירת פעילות שחקן מסחרי: הרישיונות הקיימים בשוק השידורים כיום יתחלפו בשלושה מרשמים. לרשות החדשה סמכות לבטל רישום במרשם ולאסור על גופים עסקיים לפעול בשוק השידורים.

יכולת לקנוס את גופי השידור במיליוני שקלים - החוק קובע כי למועצה החדשה תהיה סמכות להטיל עיצום מינימום של 1% מהכנסותיו השנתיות של גוף מסחרי, כך שאלו יכולים להגיע למיליוני שקלים לכל הפרה. קנסות אלה הם סכומי עתק עבור הערוצים הישראלים, המהווים איום אמיתי על הישרדותם הכלכלית של הערוצים, והם מזכירים מאוד את הקנסות והשיטה שאימץ ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, שתקע מסמרים בארון הקבורה של התקשורת העצמאית ובעקבות מדיניות זו כלי תקשורת רבים נסגרו או שינו את אופי סיקור האירועים במדינה.
המשמעות: כלי זה יאיים בצורה משמעותית על האיתנות הכלכלית של גופי השידור בישראל ויכול להביא, אם הממשלה תהיה חפצה בכך, לסגירת ערוצים שכן הוועדה שתקבע את הקנסות תהיה בשליטתו של השר. המצב כיום: הרגולציה מקפידה על הפרדה בין האינטרסים המסחריים של כל ערוץ לבין חברת החדשות שלו, ושומרת על עצמאותה. הרפורמה תבטל הפרדה זו.

סמכויות חסרות תקדים לפיקוח על האינטרנט - על-פי תזכיר החוק, גופים מסחריים אשר משדרים חדשות לא יוכלו להקים או לרכוש אתרי אינטרנט חדשותיים ללא אישור הרשות החדשה. לראשונה, מדובר בשליטת המדינה על מרחבים אינטרנטיים.

השתלטות פוליטית על נתוני הרייטינג - לראשונה, למדינה תהיה סמכות לדרוש ולקבל את כל נתוני הצפייה מספקי התכנים, לעבד את הנתונים בהתאם לשיקוליה ולפרסמם. לא רק שמדובר בהתערבות גסה של המדינה שהוסדר עד היום בשוק הפרטי, אלא גם בחינה בעולם מראה שמעורבות דומה של המדינה בתחום זה קיימת רק ברוסיה וסין. לפי הערכות בשוק הפרסום, כלי זה נועד בין היתר גם לאפשר לממשלה להעביר עוד כספי פרסום ממשלתיים לערוץ 14.

הקמת יישומון עידן פלוס - המדינה תקים פלטפורמה רב-ערוצית אפליקטיבית שתתחרה בפלטפורמות הרב-ערוציות המסחריות - יס, הוט, סלקום TV, פרטנר TV ו-FreeTV. למעשה, המדינה תדרוש מערוצי הטלוויזיה (קשת 12, רשת 13, כאן 11, ערוץ 14 ועוד) למסור לה את התוכן שלהם חינם, דרך אפליקציה. זאת, למרות שכל הערוצים מאפשרים לציבור לצפות בתכנים חינם באפליקציות הייעודיות הקיימות. האפליקציה המתוכננת תעמיס עלויות אינטרנט ותפגע בשכבות החלשות, בהן קשישים ואוכלוסיות נוספות שנהנות היום ממוצר חינמי.

חובת השקעה בהפקות מקומיות - ספק תכנים רשום ישקיע בכל שנת כספים סכום השווה ל-6.5% מהכנסתו השנתית האחרונה, לפחות. ספק תכנים בינלאומי (בהן שחקניות הסטרימינג נטפליקס ודיסני) שהכנסתו בשנה נתונה מאספקת תכנים בישראל עולה על 40 מיליון שקלים, ישקיע בשנה העוקבת סכום השווה ל-6.5% לפחות מהכנסתו האמורה במימון, בהפקה או ברכישה של הפקות מקומיות מ"סוגה עילית" (תוכניות דרמה ותעודה).

שידורי הספורט - לא יינתנו בבלעדיות. ערוצים בתחום יחויבו לשדר תכנים גם באפליקציות במכשירים ניידים. החוק גם יגדיר מהם אירועים "בעלי חשיבות תרבותית לאומית" שישודרו בערוץ פתוח. עם זאת, המהלך עלול לגרום לפגיעה כלכלית בענפים בעלי פופולריות פחותה.

צעת חוק חדשה בסדרת חוקי ההפיכה התקשורתית הונחה אתמול (3.2) על שולחן הכנסת. "הצעת חוק לצמצום הריכוזיות בענף הפרסום במדיה" של ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) מכוונת לעצב את שוק הפרסום בטלוויזיה ולאלץ את חברות רכש המדיה לשלם לערוץ 14, ערוץ המשרת בשידוריו את ממשלת הליכוד.

חוק זה מצטרף לחוקי שוחד אחרים של ממשלות נתניהו המיועדים להיטיב עם ערוץ 14. האחרון שבהם, הארכת הוראת השעה הפוטרת את הערוץ מתשלום דמי הפצה בעידן פלוס ומחובת מסירת תכנים חינם לפלטפורמות, עבר רק אתמול בקריאה ראשונה בכנסת.
עזרו לנו לעשות עיתונות עצמאית באמת
"העין השביעית" שומרת על השומרים כבר 29 שנים. הצטרפו אלינו
תמכו בעין השביעית

הצעת החוק להגדלת נתח הפרסום של ערוץ 14 היא הצעת חוק פרטית, אך מאחוריה עומד ככל הנראה שר התקשורת שלמה קרעי או רה"מ בנימין נתניהו. מאז נכשלו ניסיונות החקיקה הממשלתית שהוביל קרעי בשנה הראשונה לכניסתו לתפקיד, עברה הממשלה לטקטיקה אחרת: קידום האג'נדה הממשלתית באמצעות הצעות חוק פרטיות, תוך כיפוף נהלי הכנסת, על-מנת לעקוף את הייעוץ המשפטי.
יצחק מירילשוילי, בעל השליטה המוצהר בערוץ 14, לשעבר ערוץ 20 (צילום מסך מתוך סרטון של חב"ד)

יצחק מירילשוילי, בעל השליטה המוצהר בערוץ 14, לשעבר ערוץ 20 (צילום מסך מתוך סרטון של חב"ד)

הצעת החוק הנוכחית מתייחסת לבעיה אמיתית בשוק התקשורת, הריכוזיות בתחום רכש המדיה, שהרגולטור עוסק בה כבר למעלה מעשור. למעשה, גם כעת מתבצעת עבודת מטה ברשות השנייה, הגוף האמון על הרגולציה של התקשורת המסחרית, לטיפול בנושא.

אלא שכמו במקרים אחרים, גם כאן נתניהו והליכוד משתמשים בכשל השוק על-מנת לקדם אינטרסים פוליטיים: החלשת כלי תקשורת שאינם סרים למרותו של נתניהו וחיזוק אלו שכן.

במקרה הנוכחי, הצעת החוק של ח"כ בוארון, למרות שמה, לא נועדה לטפל בריכוזיות בתחום אלא בטענות של ערוץ 14 כי הוא אינו מקבל את החלק שראשיו סבורים שמגיע לו מתוך עוגת הפרסום. למרות שמדובר בשוק פרטי ושיקולים עסקיים של חברות פרטיות, בליכוד מעוניינים להתערב ולמעשה להכריח את המפרסמים לפרסם בערוץ 14.

החוק מבקש להגביל את עצמאות חברות רכש המדיה, לחייב פרסום נתונים מסחריים סודיים ולהקים גוף פיקוח ממשלתי על ענף הפרסום. בכל אחד מאפיקים אלה פועל המחוקק ללא קשר או בניגוד להמלצות גורמי המקצוע שטיפלו בנושא במשך שנים, ללא עבודת מטה או היוועצות ותוך שהוא מבקש לעקוף את הרגולטור הקיים.