''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
23°
ירושלים 19°
חיפה 25°
באר שבע 22°
אילת 26°
מדורים
שימושי PLUS

בג"ץ בנסיבות ייחודיות: רשיון ישיבה בארץ למטפלת פיליפינית ותיקה

בארבו מיילה שוהה בארץ 30 שנה ועד לפני שש שנים טיפלה בחולה סיעודית * ברק-ארז: יש להתחשב בקשר המיוחד שנוצר בינה לבין משפחת המנוחה ובכך שלמעשה לא נותרו לה קשרים משפחתיים בארצה

איתמר לוין
ט"ז אייר התשפ"ה
לא נותרו זיקות לפיליפינים [צילום: מיכל פתאל, AP]
לא נותרו זיקות לפיליפינים [צילום: מיכל פתאל, AP] צילום: מיכל פתאל, AP

מטפלת פיליפינית השוהה בארץ מזה 30 שנה תקבל רשיון ישיבה שניתן יהיה לחדש מדי שנה. כך קובעת (14.5.25) שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, המדגישה שמדובר במקרה בעל נסיבות חריגות וייחודיות.

בארבו מיילה נכנסה לארץ כחוק כמטפלת סיעודית ב-1995 וטיפלה בחולה במשך 24 שנים, עד פטירתה. היא נכנסה לארץ לבדה, בהיותה בת 26, בלא בעלה ושני ילדיה; הקשר עימם למעשה נותק. היא ביקרה לאחרונה בפיליפינים ב-2005 ולא יצאה מישראל מאז 2010. בבקשתה לקבל רשיון ישיבה בישראל ציינה מיילה, כי למדה לקיים אורח חיים יהודי דתי והיא מבקשת להתגייר. בני משפחתה של המטופלת אמרו שהיא הפכה לבת משפחה ונוטלת חלק בסעודות חג וסעודות משפחתיות.

רשות האוכלוסין דחתה את בקשתה של מיילה, בית הדין לעררים קיבל את ערעורה, בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור הרשות - אך ברק-ארז החליטה לדון בנושא בגלגול שלישי ולקבל את ערעורה של מיילה. "זוהי המסקנה המתחייבת בשים לב לנסיבותיו החריגות והייחודיות של המקרה שבפנינו", היא אומרת.

לדברי ברק-ארז, הרשות התמקדה רק בשיקול לפיו שהותה הארוכה של מיילה בישראל אינה שיקול הומניטרי בפני עצמו. "לצד זאת, ההחלטה לא כללה התייחסות מספקת לזיקה הייחודית של המערערת למשפחתה של המטופלת, שהפכה להיות הלכה למעשה משפחתה. וכל זאת, תוך אי-דיוק בהצגת זיקותיה של המערערת למדינת המוצא שלה", היא מוסיפה. לאור העדויות שנשמעו בהליך, קביעתה של הרשות ולפיה "מדובר בקשר מסוג הקשרים שנרקמים באופן טבעי עם בני משפחת המטופל", אינה מתארת את המצב לאשורו.

ברק-ארז מוסיפה: "במקרה מיוחד זה דווקא בית הדין לעררים, שבחן את העובדות בערכאה ראשונה קבע ממצאים עובדתיים ברורים בסוגיה, וכן התרשם באופן בלתי אמצעי מהקשר שנרקם בין המערערת למשפחתה של המטופלת לרבות במהלך הדיון בפניו (אשר כאמור התייצבו אף לדיון שנערך בפנינו). לכאורה, לא היה מקום להתערב בהתרשמות זו" כפי שעשה בית המשפט המחוזי.

מסקנתה של ברק-ארז היא, כי "אין בפנינו מקרה 'רגיל' של שהות ארוכה בישראל כעילה לקבלת מעמד בה. מדובר באישה אשר לאחר שחיה את רוב חייה בישראל חברו בעניינה שותפות גורל יוצאת דופן עם משפחת המטופלת שלה, והעובדה המצערת שלא נותרו לה בארץ מוצאה קרובי משפחה שעימם יש לה קשר. ההחלטות שהתקבלו בעניינה לא התייחסו למכלול נסיבות זה".

המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. השופטים חאלד כבוב ורות רונן הסכימו עם ברק-ארז. את מיילה ייצג עו"ד ראובן ליפקין, ואת המדינה - עו"ד מתניה רוזין.

חאלד רות הומניטרי דפנה

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה