תוספת ניקוד או תקנים צבועים? ועדת החוקה דנה במתן העדפה למשרתי מילואים בקבלה לשירות המדינה

ועדת החוקה המשיכה לקדם את הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 21), שמטרתה להעניק העדפה למשרתי מילואים פעילים בקבלה לעבודה בשירות המדינה. בדיון שנערך (יום ג', 3.5.25), נחשף לראשונה המתווה שמקדמת נציבות שירות המדינה: הענקת ניקוד עודף למועמדים משרתי מילואים, בשיעור של 10% ללוחמים ו־5% למשרתי עורף.

לדברי ורד אבוטבול מהנציבות, "המנגנון שגובש נועד לתת מענה לאוכלוסייה תורמת ומשמעותית, והוא מבדיל בין סוגי השירות - קדמי ועורפי - בהתאם לשיח שקיימנו עם משרד הביטחון". הניקוד העודף מתווסף לציון הסופי של המועמד בוועדת הבוחנים, ועשוי לקדם אותו למדרג העליון של המתמודדים.

הקצאה כפולה לאוכלוסיות מועדפות

צאלה דיוק, מנהלת יחידת הבכירים בנציבות, פירטה את רף הזכאות: בשנתיים האחרונות (2024-2023) ההטבה תחול רק על מי ששירת יותר מ-120 ימי מילואים. החל מ־2025, הרף יירד ל־40 ימים עבור משרת קדמי ו־80 ימים למשרת עורפי. עם זאת, בעקבות דרישת חברי הכנסת, הנציבות תבחן מדרג גמיש יותר, שבו אחוז ההטבה יושפע ממספר ימי השירות בפועל.

ח"כים דורשים תעדוף אמיתי - לא רק סימבולי

חברי כנסת רבים תקפו את המתווה שהוצג. ח"כ טלי גוטליב (ליכוד) טענה: "הניקוד לא באמת מועיל, צריך תקנים צבועים - ממש כמו שנהוג כלפי אוכלוסיות אחרות. אחרת, זו הצעת חוק שאין בה ממש". לדבריה, יש לקבוע בהוראת שעה שב־20% מהמשרות בשירות הציבורי תינתן העדפה פעילה למשרתי מילואים.

ח"כ משה פסל (ליכוד) אף דרש להעלות את אחוזי ההטבה: "5% או 10% אינם מספיקים. בתקופת חירום יש להנהיג תוספת של 25% ואז להפחית בהמשך".

מה נחשב 'קדמי'? ומה עם מי ששירת בעבר?

חברי הכנסת דן אילוז (ליכוד) ומאיר כהן (יש עתיד) קראו להפסיק את ההבחנה בין עורפי לקדמי במתן ההטבות. כהן הדגיש: "נהגים וטבחים נהרגו בעזה. אי-אפשר להחזיק בתפיסות ישנות". אילוז טען כי כל מי שמוגדר "משרת מילואים פעיל" - זכאי לתעדוף, בלי קשר למספר הימים.

גם יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, העיר כי ההבחנה בין שירות קדמי לעורפי רלוונטית לתחומים מסוימים, אך לא לצורך תעסוקה: "המעסיק רואה בקורות החיים את עצם הסטטוס של משרת פעיל, וזה לבד פוגע בסיכוי התעסוקתי - בלי קשר לשאלה אם הוא שירת יום אחד או מאה".

לצד זאת, רוטמן הדגיש שיש למצוא מנגנון שיאזן בין שירות פעיל מתמשך לבין אלו ששירתו בעבר וכיום אינם נקראים למילואים, למשל בשל גילם או מצבם הרפואי.

האם להעדיף גם בתוך קבוצת המילואימניקים?

האם ההטבה תינתן רק בשלב הסופי של הקבלה לעבודה?

בשלב זה, לפי נציגי הנציבות, ההטבה בניקוד תינתן רק בשלב ועדת הבוחנים. כמה מחברי הכנסת, בהם ח"כ סעדה, ביקשו להחיל את ההעדפה כבר בשלבי המיון הראשוניים, כמו המבחנים הפסיכוטכניים. לדבריהם, "שם אין אפשרות לוועדה לשנות ניקוד לפי שיקול דעת, ולכן ההעדפה תבוא לידי ביטוי ממשי יותר".

הצעה: לקבוע הוראת שעה

סא"ל במילואים יוסרי זין אלדין, יועץ קמל"ר לכנסת, הסביר כי "הטבה ניתנת לתקופה של שלוש שנים מתום השירות הפעיל", והדגיש את הקושי התעסוקתי של אנשי הלחימה שנקראים שוב ושוב לשירות ממושך.

בסיום הדיון קרא היו"ר רוטמן להציג בדיון הבא הדמיות תרחישים שידגימו את ההשפעה של המנגנון המוצע. "יש לתת מענה מלא למי ששירת מילואים כל חייו - ולא לאפשר מצב שבו דווקא הוא נותר מאחור", אמר.

בהתאם לכך, ייתכן כי בימים הקרובים ייכנסו שינויים נוספים לנוסח החוק, בטרם יובא לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.